"אבא, נראה לי שהם הגזימו מדי, הפעם" פנה רביב לאביו ישראל
"למי אתה מתכוון בדיוק? מה שמעת?"
"הכוונה שלי ל 'תנועת הירוקים' שהפגינו היום בשערי העיר וגרמו לפקק מתמשך של כשעה"
"רביב, יקירי, אני רוצה להסביר לך משהו. ראשית, גם אני נפגעתי מהפקק הזה. התבטלה לי פגישה חשובה עם האדריכל שקבעתי אותה כבר לפני חודש ימים, ובכל זאת לי יש תחושה אחרת כלפיהם"
"אבא, אני ממש לא מבין אותך. מי שיבא עכשיו ויחסום לך את דלת הכניסה לבית למשך שעה, גם כן תתייחס אליו יפה?"
"אני מצטער שאתה מנסה להשוות אירועים מסוגים שונים. דע לך שחלק מהמפגינים גם כן נפגעו מהפקק. גם להם יש משפחה וסדר יום שבגלל ההפגנה השתבש. בכל זאת אני מתיחס אחרת"
"טוב, אבא, אמור בבקשה את מה שאתה רוצה ביחס למפגינים"
"בוא ננסה להפריד לרגע בין ההפגנה לסיבה של ההפגנה. הרי 'תנועת הירוקים' נלחמת כל השנה על הגנת הטבע במרחבים הירוקים, כנגד עיריות שמבקשות לצמצם את החורשות לטובת הקמת שכונות חדשות ועוד. הפעם, ההפגנה היא על כוונה לוותר על חלק מ'יער ירושלים' לטובת בנייה. גם אנחנו מתנגדים כמובן לכך. 'תנועת הירוקים' ניסתה בדרכים מקובלות להסיר את התוכנית מעל שולחן העיריה, וכשלא הצליחה, החליטה לעורר את כל הציבור למחות על כך."
"רביב, אני מרגיש שאתה מעט כועס…עליהם?"
"כן, אבא, נראה לי שהם הגזימו למרות כוונותיהם הטובות"
רביב, יש לנו כעת הזדמנות לבחון את רמת האהבה שלנו ל 'תנועת הירוקים', או ליתר דיוק למנהיגי התנועה. אהבת ישראל לא תלויה בהתנהגות כזו או אחרת של יהודי. עלינו לאהוב כל אחד למרות התנהגותו השלילית. הבנת, רביב?"
"הבנתי אבא, אבל זה קשה…"
"לא אמרתי שזה קל. ישנם הרבה דברים בחיים שהם טובים ואנחנו מתאמצים להשיגם כי הם טובים. למשל, להצליח בלימודים, כלומר, לא רק להגיע כל יום בזמן לבית הספר. אתה והאחים שלך, עלי לציין, שאתם אכן מתאמצים להשיג ציונים גבוהים, למרות הקושי המתמשך. כל הכבוד לכם"
"אבא, אני חייב להודות ששכנעת אותי. עכשיו הבנתי עוד כמה אירועים שהיו לי עליהם שאלות. למשל. היחס שלך ושל אמא לאותם שיכורים שמשאירים בלילה בקבוקים שבורים במדרכות. זה למשל שלילי לדעת כולם. אבל אתה ואמא, לא כעסתם עליהם, אלא פניתם לעירייה בבקשה לבדוק מה קורה בשכונה, האם יש דרך לטפל באותם שיכורים. אני חושב שזה נובע מאהבת ישראל גדולה שיש בכם."
"לא נעים לי, רביב, להודות ולהסכים לדבריך, אכן אמא ואני התחנכנו לאהבת ישראל ללא גבול. לא שאנחנו מסכימים עם מה שקורה, אלא משתדלים להתייחס לאירועים עניינית, בלי שאהבתנו לאנשים תיפגם."
רביב התרגש משיחה עמוקה זו, והחליט לארגן הפתעה להוריו.
"נועם, היית בחדר כששוחחתי עם אבא, נכון? מה דעתך שנפתיע את אבא ואמא בעוגה שנכין לציין את הערך הגדול שהם מדגימים ומחנכים אותנו אליו?"
"בהחלט, רביב, רעיון מקסים. אני דווקא אשמח לאפות, אני טוב בזה"
"יופי, נועם, אתה תאפה את העוגה ואני אכין את הכרזה שתעטר את העוגה: 'להורים האהובים – על אהבת ישראל שיש בכם'"
נועם ורביב הכינו את העוגה והכרזה.
"מה זה? מי הכין? לכבוד מה?" שאלו ההורים המופתעים, והתשובה של נועם ורביב מיהרה להגיע:
"אבא ואמא יקרים, זהו ביטוי קטן לאהבה שלנו אתכם על החינוך היפה שאתם מעניקים לנו לאהוב כל יהודי מישראל ללא תנאי."
הצעת דיון
- האם הפסיקו הוריו של רביב לאהוב את השיכורים שבשכונה? מדוע?
- מה הבין רביב בזכות ההסבר ששמע מאביו על אהבת ישראל?
- האם אהבת ישראל תלויה בחברות? בשכנות?
- האם גם אתם משתדלים לקיים אהבת ישראל ב"גדול"? תנו דוגמה
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com