סיפור ילדים: העונש המקורי שניתן ליוסי על מהירות מופרזת

עיריית נתניה ידועה כעיר בטיחותית. ראש העיר הנהיג מערכת אכיפת חוקי תנועה בשיתוף משטרת התנועה והביא את העיר להישגים יפים. על אחד מהם יסופר כאן.

"תושבי העיר נתניה היקרים, שלום" כך נפתח מכתבו של נועם ראש העיר לתושבי נתניה. "בעוד שבועיים יתקיים כנס לכל הנהגים בעיר לתגבור תודעת הזהירות בדרכים"

מועד הכנס הגיע. ראש העיר ביקש ממפקד תחנת משטרת התנועה לשאת דברו.

"חברים יקרים, שלום. נתכנסנו כאן לנוכח ריבוי תאונות הדרכים ברחבי הארץ. נכון שהעיר נתניה נמצאת יחסית בירידה במספר התאונות, אך עדיין המצב קשה ואינו מרגיע כלל! לכן, החלטנו בשיתוף ראש העיר לצאת במבצע אכיפת חוקי התנועה, לקראת חופשת הקיץ הקרובה, מבצע שמצד אחד, יזכה בפרסים את הנאמנים לחוקים, אך מצד שני, יביא לענישה משמעותית את העוברים על החוקים"

מבצע האכיפה שזכה לשם "חוזרים הביתה לשלום" יצא לדרך. משטרת התנועה נעזרה במחלקת הגמלאים של העירייה, וגייסה עוד מאה מתנדבים שהצטרפו לשוטרי התנועה. המתנדבים עברו ריענון לחוקי התנועה והתפרשו עם יתר השוטרים ברחובות המועדים ובצמתים.

השבוע הראשון למבצע התמקד במהירות הנסיעה בשטח עירוני. המהירות המותרת היא 50 קמ"ש (=קילומטר לשעה). בעזרת המצלמות הקבועות, נתפשו עשרה נהגים שעברו את המהירות. המצלמה קלטה, כמובן, גם את הנהגים הנאמנים. בין הנהגים שנסעו כחוק הוגרלו פרסים יקרי ערך: שעון יד איכותי, אביזרים לרכב ועוד, ואילו הנהגים שעברו את המהירות המותרת נענשו בעונש ייחודי שהמליץ עליו נועם ראש העיר.

בישיבת מועצת העיר שקדמה למבצע, העלה ראש העיר הצעה.

"חברים יקרים, מאחר וכולנו יודעים שקנס של 500 ₪ על מהירות מופרזת לא מספיק מרתיע את הנהגים, במיוחד אלה שמיהרו לבצע עסקה מסחרית שזיכתה אותם ברווח פי עשר גדול מהקנס, לכן אני מציע שהעונש לעברה כזו יהיה שונה"

"מה אתה מציע, כבוד ראש העיר?"

"אני מציע שכל מי שעבר את המהירות ייאלץ לנסוע בתוך העיר במשך שבועיים במהירות נמוכה מהמותר. גובה המהירות שיחויב בה יהיה בהתאם לרמת החריגה. למשל, מי שנסע במהירות 60 קמ"ש במקום 50 קמ"ש, יחויב לנסוע במהירות 40 קמ"ש, מי שנסע במהירות 70 קמ"ש – ייענש במהירות 30 קמ"ש; כנגד כל 10 קמ"ש של מהירות, יחויב ב 10 קמ"ש איטיות! "

הצעתו של ראש העיר גרמה לתסיסה ואף למבוכה, כי חלק מחברי המועצה בעצמם לא ממש מקפידים על גובה המהירות המותרת. התקיימה הצבעה והצעתו התקבלה ברוב קולות.

יוסי הוא אחד הנהגים שנתפש במהירות חריגה. הוא נסע במהירות 60 קמ"ש. למרות שביקש וויתור על העונש כי מיהר להוציא את ילדו מהמעון, נענש לנסוע במשך שבועיים ברחבי העיר במהירות נמוכה מהמותר – 40 קמ"ש! בתום השבועיים שלח מכתב למפקד תחנת המשטרה עם העתק לראש העיר ובו כתב בין היתר:

"עלי להודות שהצטערתי, כמובן, להיענש, במיוחד שנתפשתי בעברת תנועה, אך באותה מידה ברצוני להודות לכם על סוג הענישה שבחרתם. לצערי, זו לא הפעם הראשונה שאני נתפש על מהירות חריגה, אך עובדה היא שהקנסות שניתנו לי עד כה לא השפיעו עלי, והמשכתי לנסוע במהירות חריגה. הפעם, הנסיעה האיטית המחישה לי את חומרת העברה. נהגתם כלפי וכלפי חברי בשיטה 'מידה כנגד מידה'. כנגד הרווח בזמן של נסיעה מהירה – נענשתי לנסוע במהירות איטית. שוב תודה לכם על הרעיון המקורי להענשה"

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בפרשת השבוע מסופר על עונש קשה שהוטל על המרגלים והעם שנגרר אחריהם, בעוון הוצאת דיבה על ארץ ישראל – "מידה כנגד מידה" – כמו שהם בקשו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ, כך נענשו שלא להיכנס לארץ, בכך שמתו במדבר. גם בסיפורנו בחר ראש העיר בסוג מיוחד של עונש המביא את הנענש לחשוב על מהות העברה – "מידה כנגד מידה".

הצעת דיון

1. מה פרוש הערך "מידה כנגד מידה"?
2. מי נהג בסיפורנו בשיטה זו ומדוע?
3. מדוע שיבח יוסי בסיפורנו את דרך הענישה שבחרה העירייה והמשטרה?
4. האם גם אתם פגשתם בשימוש בשיטה זו (כשכר או כעונש)? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com