הדפסהאחד התפקידים הקשים של ראש עיר הוא להביא את תושבי העיר לאוירה רגועה, אוירה של הבנה הדדית בין התושבים, מניעת מריבות בין "חמולות", והטובים שבראשי הערים הם אלה שמצליחים להביא אף לעשיה חברתית מעבר לשקט הקיים.
בעירית רחובות עמלים כבר שנים להשיג מטרות חשובות אלה. בעבר היו ראשי ערים שהצליחו להשכין אוירה טובה בין התושבים כולם, וגם כשהתעוררו ויכוחים היו גופים צבוריים מוסכמים שנקראו "בוררים שכונתיים", והם היוו כתובת לכל תושב בשכונתו בכל נושא הנוגע ליחסים בין שכנים.
בזכות מי נגרם שינוי במדיניות העיריה?
בשנים האחרונות היתה אוירה מתוחה בין ציבורים שונים בעיר וראש העיר לא הצליח להשכין שלום, למרות המאמצים הרבים שקיים. יום אחד הגיע למשרדו תושב ותיק, בשם אבנר, כבן שמונים, ובפיו הצעה: "בכל שכונה ייבחר ועד לשכונה. הועד הזה יקיים מפגשים פתוחים לתושבי השכונה, מלווים בכיבוד קל, ובהן ישמיעו התושבים את אשר על לבם. הועד יקיים כחמישה מפגשים כאלה במהלך השנה הקרובה, וכך יעשו כל ועדי השכונות".
"בתום השנה", ממשיך יקירנו אבנר, "יתכנס כל ועד שכונתי לסכם את כל הדברים ששמע במהלך המפגשים, יקיים אחר כך מפגש עם ראש העיר, וראש העיר יעיין עם יועציו במשך כחודש ימים בכל הדוחו"ת של ועדי השכונות. באופן כזה יעמוד ראש העיר על כל משאלותיהם של התושבים, יידע מה הן התלונות, ואלו מתוך התלונות נוגעות ליחסי שכנות עם השכונות הקרובות. בקיצור, הוא יהיה קרוב לכל המידע הנחוץ לו כדי לדון בהמשך צעדיו". עד כאן הצעתו של אבנר התושב הותיק.
ראש העיר התפעל מאד מהרעיון ועוד יותר מהאיש, אדם כל כך מבוגר שענייני השכונות מטרידים אותו והוא משקיע מאמץ רב להשכין שלום ביניהן. "תודה רבה לך אבנר יקירי על הרעיונות היפים, אך ספר נא לי מהיכן אתה שואב את הכח ליוזמה ברוכה זו?". "שמע נא כבוד ראש העיר", משיב אבנר, "אני בא מהחינוך הישן. למדתי על אהרן הכהן שהיה 'אוהב שלום ורודף שלום'. אני חושב שכל אזרח צריך להתאמץ להשגת השלום בין אדם לחברו. במיוחד כשמדובר בעיר רחובות, בה זכיתי להוולד לפני שמונים שנה ויש לי מחויבות של 'הכרת הטוב' כלפיה. אין גאונות מיוחדת ברעיונות האלה, צריך רק רצון פנימי גדול להשגת השלום".
ראש העיר הצעיר והנמרץ כיבד את אבנר בתעודת הוקרה מיוחדת על אזרחות טובה וניגש מיד למימוש הרעיון. לאחר התיעצות עם עובדי העיריה במחלקה לשירותים חברתיים, החליטו לצאת לדרך "ובגדול". פורסמו מודעות ענק בכל אמצעי הפרסום על בחירת ועדי שכונות, ומכאן והלאה היתה הדרך פתוחה. לאחר שנה, קיים ראש העיר ישיבות סיכום עם ועדי השכונות. בעקבותיהן קיים ישיבה עם יועציו ועם עובדי המחלקה לשירותים חברתיים. ישיבות אלה הניבו פירות טובים: התקבלו החלטות להעשיר את השכונות שכונתיות בפסטיבלים שכונתיים ובעוד פעילויות חברתיות. בתום פעילות צפופה של חצי שנה בשכונות, נשלח משוב אישי לכל תושב למדידת שביעות רצונו מהמהלך החדש של העיריה. המשובים היו מוצלחים ביותר. הרבה שבח ניתן לעיריה, לעובדי המחלקה לשירותים חברתיים, ובעיקר לראש העיר על היוזמה המהפכנית שביצע. בסופו של דבר השיגה העיריה, גם היענות רבה מצד הרבה מתושבי השכונות להצטרפות לגוף מתנדבים שייפגש מדי פעם לסייע ביד ועד השכונה.
בכל שנה מעניק נשיא המדינה פרסים מיוחדים למספר עיריות. הפעם כשהגיעה לפניו ההמלצה על עירית רחובות עם פרוט העשיה שלהם, החליט להכניס את עירית רחובות ברשימת מקבלי פרס הנשיא לפעילות חברתית מצטיינת.
שאלות דיון
- במה ניכר הערך "אחדות" בפעילות ועדי השכונות?
- מהי הסיבה שראש העיר קיבל את הרעיונות של אבנר הותיק?
- מהו הדבר המיוחד שראה נשיא המדינה בפעילות העיריה?
- האם גם אתה מכיר סיפור של הצלחה בזכות האחדות?