הדפסהחיי החברה רוויים אירועים מעניינים המתקיימים בין קבוצות ובין בודדים, חלקם חיוביים ומעודדים וחלקם מאכזבים או, לפחות, לא נעימים. לא פעם היינו שמחים ומודים לאיזה "מלאך" שיגיע ויביא איתו פתרון "מבריק" לסכסוך קשה הגובה מחירים כואבים. בפרשת "לך לך" מביאה התורה את אחד הסיפורים, בהם בולטת התנהגותו היפה של אברהם אבינו.
אברהם אבינו היה עשיר גדול, והיו לו עדרים גדולים של צאן ובקר שרעו בשדות. גם לוט היה עשיר והרועים של שניהם יצאו לרעות את המקנה. יום אחד פרץ ריב בין הרועים של אברהם לרועים של לוט. אברהם ראה את הנולד וחשש ממצב שבו הריב יהיה ממש בין שניהם, ולכן חשב על פתרון. הוא אמנם קיבל מספר הבטחות מה' שארץ ישראל נתונה לו ולבניו אחריו, אך בכל זאת לא ניצל יתרון זה וכשפרצה המריבה, ומיהר להציע להיפרד איש מאת אחיו כשווה בין שווים:
כלומר, כל הארץ עומדת לבחירתך, ואתה לוט, הנך רשאי לבחור את האיזור אליו תעבור עם כל משפחתך ונכסיך, ואני אעבור לאיזור הנגדי.
הצעתו של אברהם אבינו נבעה מראייה מפוקחת של ערך האחווה, ולכן הוסיף בדבריו את הנימוק "כי אנשים אחים אנחנו". אם נעמוד כל אחד בעקשנות על עמדתו, אולי אחד מאיתנו ינצח וישיג רווח כלכלי מרשים, אך בדרך נאבד את האחווה! לכן וויתר על עמדתו כבעל יתרון והציע ללוט לבחור ראשון את האיזור בארץ למגוריו.
מידת הוותרנות נתפשת לא פעם כחולשה מצד המוותר, אך בעצם, גבורה יש כאן על מידת חמדנות הרכוש לטובת השלום והאחווה. כאן, במבחן התוצאה, לא נפגמה דמות אברהם שויתר, בעינינו, אלא אדרבה, מלאי הערכה אנו אליו בגישתו האמיצה לפרשת המריבה.
היכן פוגשים הילדים את מידת הוותרנות?
שאלה זו, הינה כמעט מיותרת למי שמכיר את עולם הילדים. אין לך כמעט מפגש ילדים שבו לא נדרש מי מהם לוותר, אם על שימוש במחשב בבית, אם על כדורגל בגן המשחקים, אם על ממתק לאחיו הקטן ועוד. סיפורו של אברהם אבינו יכול להעצים את הילד בוויתורו ולא להראותו כחלש ונכנע…
סיפורי ילדים: וויתור מונע מריבה
הסיפור הראשון הוא על וויתור של קבוצת ילדים בגן משחקים על אחד המתקנים, לטובת ילד שמאד רצה אותו.
הסיפור השני הוא על מתמודד לראשות עיר, שלקראת סיום מסע הבחירות וויתר על מקומו ואיחד את רשימתו עם רשימה אחרת לטובת תושבי העיר.
- לעילוי נשמת הרב יחיאל בן הרב שלום יצחק הלוי זצ"ל
שלום רב,
אני מצטערת להרוס את האידיליה סביב דמותו של אברהם אבינו, אבל וותרן הוא לא היה ובוודאי לא לגבי ארץ ישראל. חז"ל מסבירים לנו, כי אברהם אבינו מציע ללוט לבחור ללכת לשמאל, כלומר לסדום, ואילו הוא יפנה לימין – לארץ ישראל. ובהמשך, אברהם אבינו אומר ללוט, שאם הוא יבחר ללכת לימין, הוא (אברהם) יגרום לו ללכת בכוח לשמאל. זו כוונת המילה היחידאית: אשמאילה – אגרום לך לבחור בשמאל.
מכאן, שאי אפשר לומר על אברהם אבינו שהוא וותרן ומוכן למסור שטחים מארץ ישראל תמורת שלום…
לק"י
ראשית , תודה על התיחסותך
מצטער, לא הבנת על מה וויתר
הוא וויתר על מקום המגורים ולא חלילה על ארץ ישראל
מאיפה בדיוק הבאת את הפירוש הזה, שירלי??
הרי לפנייך מס' פירושים:
רש"י: אימנה: אימין את עצמי, כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי.
ספורנו: הלא כל הארץ לפניך: כי אמנם אתה תבחר המקום שתרצה לפיכך הפרד נא מעלי. הפרד אתה אל הצד אשר תבחר ואני אסע אל הפכו. אם השמאל: אם תבחר לבקש מרעה אחד בצד שמאל. ואימינה: אני אבקשנו בצד ימין.
תרגום אונקלוס: אִם אַתְּ לְצִפּוּנָא וַאֲנָא לְדָרוֹמָא וְאִם אַתְּ לְדָרוֹמָא וַאֲנָא לְצִפּוּנָא.
קצת ענווה וכבוד לאברהם אבינו עליו השלום…
לק"י
תודה לך שי על התגובה הברורה והמבוססת. ודאי שלא עלה בדעתנו שאברהם ויתר על זכותו בא"י.
תודה גם לך שירלי על שאתגרת אותנו ללבן סוגיה זו.
המשיכו להגיב, לעניין אחרים באתר,במיוחד שבו
צוות "מידה טובה בפרשה"