הדפסהמבנה משפחה אידיאלי הוא של הורים וילדים. העולם היפה בו אנו חיים נועד להתמלא בעוד ועוד אנשים טובים שייטיבו זה עם זה ועם סביבתם הטבעית: האנושית והכללית. במשפחה עצמה, קיימים חוקי התנהגות בין כל בני המשפחה. כל אחד אמור לדעת את תפקידו, זכויותיו, חובותיו, ולנהוג על פיהם. "משפחה טובה" היא זו שבה כל אחד ממלא יפה את תפקידו, ולפחות מגלה מאמץ לכך. בראש המשפחה עומדים ההורים אשר להם הזכות והכבוד לנהל את המשפחה, לחנך את ילדיהם ולהביאם ליכולת להקים בעצמם משפחה טובה. פרשת "יתרו" מלמדת אותנו שבסיס חשוב לבניית משפחה טובה ולהמשך קיומה הוא כיבוד אב ואם.
הדיבר החמישי
משפחה טובה – רצויה, מחויבית ואף קיימת אצל עמים רבים. במעמד הר סיני שמע עם ישראל את עשרת הדברות. ה', נותן התורה, שהתגלה במעמד מרגש ועוצמתי ביותר לעיני כל עם ישראל, הכניס בתוך עשרת הדברות את מצוות כיבוד אב ואם בדיבר החמישי. תובנה כה פשוטה ויסודית בחיי כל עם נצרכה לעיגון חוקי ואף למעמד כה חשוב – להיכלל בתוך "עשרת הדברות". מדוע? האם אין זה מיותר? אם נתבונן בתוכן כל הדברות, נראה שהן כוללות חוקים המתיחסים ליסודות החברה.
חובה מוסרית או מצווה?
מעמדם של הורים בחברה האנושית הוא מכובד בדרך כלל. הם זוכים ליחס נכון מצד ילדיהם וגם כשזקוקים הם לעזרתם של הילדים, יקבלו אותה בדרך כלל. יחס כזה להורים הוא טוב, אך לא מספיק. בדרך כלל הוא יצטמצם במישור הנתינה מצד הילדים להוריהם, וכן בביצוע בקשות שונות של ההורים מילדיהם, כל זאת כגמול על גידולם החומרי והתרבותי. מעמד ההורים ביהדות הוא שונה. ההורים נחשבים לא רק כמי שאחראים על לידתם, גידולם של הילדים אלא גם, ובעיקר, על חינוכם ובניית עולמם הרוחני. עיצוב אישיותם מילדות הוא ערובה להמשך גידולם הטוב כמתבגרים וכבוגרים, עד לעמידה עצמאית בחייהם. מעמד כזה מחייב יחס מסוג נוסף, יחס התואם את תרומת ההורים בבניית האישיות של הילד לאורך ימים. יחס כזה לא ניתן לעגנו בהמלצה, ואפילו לא במצווה רגילה, אלא בדיבר בתוך עשרת הדברות, מה שמעמיד את כיבוד ההורים כעיקרון מרכזי ביהדות.
המכבד את הוריו מתוך חובה מוסרית בלבד, ימצא עצמו חולק עליהם בתחומים שונים, כגון בעתידו הרוחני-תרבותי, כי אינו רואה בהם זכאים להכריע בנושא זה. בתחום זה, לדעתו, אינו חייב לקבל דעתם ואין בכך פגיעה במעמדם, שהרי לא גרע מהם כל סיפוק חומרי כמגיע להם. ביהדות, מאחר וחלקם של ההורים בגידול הילד לא מצטמצם בעניינים החומריים, חובת הילד לכבד הוריו גם בעניינים שאינם נוגעים לתחום החומרי של קיומו.
המשמעות של כיבוד הורים בכל התחומים, הגשמי והרוחני, חשובה כל כך ביהדות עד שהוגדר ערך זה כדיבר בתוך עשרת הדברות, המהווים מעין חוקה בסיסית של היהדות. מבט כזה אל כיבוד הורים עשוי להבטיח יחס מחייב הרבה יותר לקיום המצווה מצד הילדים, לא רק בגיל הילדות, אלא, בעיקר, בגיל ההתבגרות, בגיל המשמעותי לעיציוב אישיותם ודרך חייהם.
מה תפקידנו לעת הזאת?
היכרותנו את הנעשה בעולם הרחב מראה לנו תמונה שונה מזו. מעמדם של ההורים בחברה המערבית כבר אינו מה שהיה. קיים משבר סמכויות בכלל, ובין הורים לילדים בפרט, וילדים מגיעים לעתים אף לפגיעה בהוריהם! חיזוק התא המשפחתי והבטחת המשך דורות יציבים תלוי הרבה בהחזרת מעמדם הנכון של ההורים במשפחה. ולנושא זה גם היבט לאומי: ככל שנצליח לחנך לכיבוד הורים, ירבו יותר ויותר בתים יציבים והחוסן הלאומי יגבר.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה?
ברור למדי! בכל בית השאיפה של כולם היא לאוירה טובה וליחסים תקינים בין ההורים לילדיהם. התנאי לכך הוא חינוך לכיבוד ההורים כבר מגיל צעיר, כיבוד הנובע מתוך הערכה ולא רק מתוך אכיפת סמכות. בדרך זו יזכו ההורים לכיבוד הרבה מעבר לציפיותיהם והילדים יזכו ליחס חם ואוהב מצד הוריהם.
סיפורי ילדים: כיבוד אב ואם
הסיפור הראשון הוא על ילדה שלא כיבדה מספיק את אימה. ביקור אצל חברתה עורר אותה לחשוב על היחס הנכון שהיא חייבת בו לאימה.
הסיפור השני הוא על ילד שסיפר בערב הוקרה לחיילי צה"ל על אביו ולימד בכך הרבה ילדים להעריך יותר את הוריהם.