הדפסהטבעו של אדם לאהוב את משפחתו, בעיקר את הוריו. התא המשפחתי הוא הבסיס לכל מה שיש לו. ככל שחיי המשפחה שלו יהיו תקינים, כן יוטב לו. לימים, ירצה גם הוא להקים משפחה טובה לפחות כזו שבה גדל. היסוד למשפחה טובה הוא הנאמנות ההדדית של ההורים. פרשת "אחרי-מות" מלמדת אותנו שנאמנות בין ההורים מתחילה בבחירה של שניהם בחיי קדושה. כלומר, ראייה מוסכמת של שניהם את הייחודיות של התא המשפחתי, כך שאין לאחרים רשות להיכנס לעולמם הפרטי, בכל מובן שהוא.
הביטוי המעשי של ראייה זו הוא הסייגים בקשירת קשר זוגי. כלומר, ההיתר להינשא עם כל אדם, מוגבלת לקרובי משפחה בדרגה ראשונה, למשל. המציאות הרווחת בעולם, בה כל אחד בוחר למי להינשא ללא הגבלה, לא קיימת ביהדות. יש בהגבלה צד של דחיית סיפוק וריסון תאווה. המטרה בהגבלה היא לחדד את ההתכוונות של שני בני הזוג להקמת משפחה על בסיס ערכי ולא רגשי בלבד.
מהי קדושה?
קדושה היא עילוי של המציאות. כלומר, הכנסת מימד רוחני במציאות החומרית. אין הכוונה להינזרות, הרחקה מכל דבר חומרי, אלא, אדרבה, שימוש בחומר, אבל שימוש מושכל , לא תאוותני.
למשל, אכילה הא צורך חיוני לאדם. אך אם יימשך אחר תאוות האכילה שבו, יאכל הרבה יותר ממה שהוא צריך לגופו וגם ללא בדיקת איכות המוצרים. הוא ימצא עצמו יום אחד סובל ממחלות במערכת העיכול ואחרות, בגלל שנענה לתאוות האכילה שלו.
מודעות לקדושה תביא אותו לריסון תאוותו. הוא ימשיך לאכול ובהנאה, אך יימנע מאכילה מופרזת, לא בריאה וכו'.
מהי קדושת המשפחה?
קדושת המשפחה היא הכנסת מימד ערכי לחיי משפחה, למטרת הקמתה. כששני בני זוג מתכוונים בהקמת משפחה למטרה ערכית, כל ההתנהלות שלהם סביב צרכי המשפחה יהיו שונים: יהיה יותר תיאום ציפיות, שיתוף פעולה גדול יותר בפעילות היומיומית, צריכת מוצרים ערכיים לבני המשפחה ועוד.
היכן פוגש ערך זה אותם בחינוך הילדים? זוהי בעצם נקודה מרכזית בחיי המשפחה. משפחה הבנויה על בסיס ערכי, תצליח יותר בחינוך ילדיה. ההורים מבררים בינם לבין עצמם את הערכים והמידות אליהן ישאפו לחנך את ילדיהם, ומאמציהם מעתה ירוכזו לכיוון המטרות החינוכיות. צרכים אישיים של שניהם יידחו לטובת מטרה חשובה זו, כך למשל, אם תעלה הצעה על ידי אחד ההורים, לרכישת רכב, השיקול לרכוש או לדחות את הרכישה יהיה מותנה באי פגיעה בצרכים הערכיים של הילדים והמשפחה בכלל.
שמחה במשפחה?
ערך השמחה בחיי האדם הוא גדול. אדם שמח מסוגל לבצע יותר משימות, הוא שליו, נינוח, רחוק מלכעוס ועוד. משפחה שמחה היא משפחה בה יודעים ההורים לכוון את עצמם ואת ילדיהם סביב חיים ערכיים ונכונים. במשפחה שמחה יש יותר תקשורת פנימית בין ההורים לילדיהם ובין הילדים לעצמם. במשפחה שמחה יש יותר ויתורם הדדיים ודחיית סיפוקים.
רמת החיים הגבוהה, לה זוכים הרבה מהאוכלוסיה, מביאה אותם למעט בלבול. ההורים מספקים "כל טוב" לילדיהם: חדר נפרד לכל ילד, ובחדר – מחשב/טלויזיה וכל הדרוש לבילוי זמנו של הילד, "רק שלא יפריע" את מנוחת ההורים…כלפי חוץ, התנהגות זו של ההורים מפגינה אהבה ודאגה לסיפוק רצון ילדיהם. אך, בעצם, הם גורמים בכך, בלי שיתכוונו ובלי שירצו, להרגלים לא טובים לילדיהם, להפרדה והתרחקות שלהם מילדיהם ועוד.
מחקרים מראים ששמחה במשפחה, תהיה יותר בבתים בהם יש יותר "חיכוך", קשר, בין ההורים לילדיהם ובין הילדים לעצמם, גם כשרמת החיים לא גבוהה ואף נמוכה.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
לילדים יש חושים חדים, כידוע. הם מזהים תקשורת טובה בין ההורים, יחסי אהבה והכלה, ולהיפך. ילד הגדל בבית שבו הוא חש שטובת הילדים, והמשפחתיות בכלל, הם לנגד עיני ההורים תמיד, ואף על חשבון הנאותיהם הפרטיות, ילד כזה יגדל עם חוסן פנימי וכוחות רבים לכל חייו.
סיפורי ילדים: קדושת המשפחה
הסיפור הראשון הוא על משפחה שהוסיפה אליה שלושה ילדי אומנה והמבקר בביתה לא מבחין בין ילדי המשפחה לילדי האומנה בזכות האווירה הטובה שהצליחו ההורים להשרות בבית.
הסיפור השני הוא על משפחה ברוכת ילדים שוויתרה על מעבר לדירה גדולה יותר, במחיר מוזל, כי העדיפה את המשך השכנות על פני שיפור תנאי המגורים.