הדפסהחיי החברה של האדם מצריכים קיום יחסי אימון הדדיים, ככל שהשאיפה לחיים טובים ומתוקנים תהיה גדולה. אחד מגילויי יחסי אימון הוא קיום הבטחה, חובה בסיסית של כל מי שמבטיח לעשות, או לומר כלשהו – לקיים את הבטחתו. פרשת "וישלח" מלמדת אותנו על יעקב אבינו שקיים הבטחה ישנה, נדר שנדר. כשיצא יעקב מבאר שבע, בברחו מפני עשיו אחיו שביקש להרגו, לן בלילה באחת מחנייותיו, ואז נגלה אליו ה' בחלום והבטיח לו לשומרו בכל אשר ילך, עד שובו לארץ ישראל. וכך הם המלים במקור:
"וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ'לֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱ'לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵא'לֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ,לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם בֵּית אֱ'לֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱ'לֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵא'לֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה, בֵּית אֱ'לֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית, כח:יב-כב)
לאחר עשרים שנה של שהייה בחרן, בבית לבן, שב לארץ ישראל, וכך אמר יעקב לבני ביתו לקראת קיום הנדר, ההבטחה:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ: הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית-אֵל; וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ, לָאֵ'ל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי." (בראשית, לה:ב-ג)
אכן, הגיע יעקב לבית אל ובנה שם מזבח כהבטחתו:
"וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הִוא בֵּית-אֵל: הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵ'ל בֵּית-אֵ'ל: כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱ'לֹהִים, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו." (בראשית, לה:ו-ז)
מהו יסוד התביעה, התובנה של קיום הבטחה?
שני הסברים ניתן לומר בענין זה. ברובד הפשוט, ניתן לומר שמהותו של האדם היא להיות טוב לכל סביבתו: חבריו, קרוביו וכל מי שבא בקשר אתו, כמו שמי שברא אותו טוב לכל. לכן, עליו לקיים הבטחתו ולא לגרום צער ואכזבה למי שהובטחו בדבריו וציפו לקיום הבטחתו. צריך להיות לו גם עניין להתנהג בנאמנות, שכן כך ישמור על מעמדו כאדם נאמן. אך אם נעמיק מעט נגלה שאנו עוסקים בנקודה מהותית של האדם. האדם נחשב לדרגת הבריאה המשוכללת ביותר. חכמינו כינו את דרגת האדם – "מדבר", כי דרגתו נבדלת משאר הנבראים בעיקר בדיבור. הדיבור הוא כלי הבטוי של המחשבה. יכולת החשיבה היא מתנת א'להים מיוחדת לאדם, כי "בצלם א'להים ברא אותו" (בראשית, א:כז). "צלם א'להים" משמעו דמיון מועט לה' בשכל, בחשיבה. אי קיום הבטחה מערער את האימון בו וגורם זילות בדבורו, כך שמעמדו כ"מדבר" נפגם. (בדומה לכך – מי שמספר לשון הרע שפוגם בכלי המייחד אותו משאר הנבראים – הדיבור)
זהירות: קיימו הבטחה לילד
חכמינו ז"ל ראו חומרה בענין קיום הבטחה לילד. רבי זירא אומר שמי שלא יכול לקיים הבטחתו לילד, אל יבטיח לו כי אם יבטיח ולא יקיים הבטחתו, ילמד הילד בדרך זו לשקר. (על פי הגמרא במסכת סוכה, מו:) הורים שמבטיחים ולא מקיימים גורמים בעקיפין, עם הזמן, לסדק באימון שיש לילדם כלפיהם.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
במהלך משחק בחצר, בבית הספר, קורה שילדים מגיעים להבטיח דבר מה או פעולה מסוימת לחבר. חשוב לחנכם כבר מגיל צעיר לקיים הבטחה.
סיפור ילדים: קיום הבטחה
הסיפור הוא על כיתה שהיתה אמורה לצאת לטיול לרמת הגולן במשך שלושה ימים. בפועל, ביקש המנהל לקצר את הטיול ליומיים לטובת בקשת קק"ל לקבל תלמידים למשימה לאומית. לאחר הסבר, הבינו התלמידים שאין בכך ביטול הבטחה, אלא אילוץ להיענות לבקשה חשובה של קק"ל ולקיים את ההבטחה בחלקה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com