הדפסה"המורה, מדוע בית הספר שלנו לא משתתף בתחרויות 'שח-מט' של העירייה?" שאלו תלמידות בכיתה ו' את המחנכת אורה.
בכל שנה מקיימת עיריית ראשון לציון תחרות "שח-מט" בין בתי הספר בעיר. בית הספר "עציון" הפסיק להשתתף לאחר שפעמיים השיג מקום נמוך בין בתי הספר. יונה, מנהלת בית הספר, חשבה שבמצב כזה אין הדבר כדאי, כי השתתפות בתחרות כרוכה בהשקעה לא מעטה של חזרות.
"תלמידות יקרות, גם אני שואלת את עצמי שאלה זו כבר שלוש שנים. אשמח להעלות את הנושא בשיחה עם המנהלת" השיבה המחנכת. עוד באותו יום פגשה אותה לשיחה.
"יונה, בוקר טוב. תלמידות שאלו אותי היום: 'מדוע אין בית הספר משתתף בתחרות השנתי ב'שח-מט'. מה להשיב להן?"
"את יודעת בעצם את הסיבה, אלא שלא נעים לחזור עליה בפני תלמידות. ראי נא, אני מציעה שתשיבי להן כך: 'אנחנו נבדוק את הנושא בימים הקרובים'. אני אחפש מבין המורות מישהי שמשחקת יפה 'שח-מט' ואבקש ממנה לבצע יום אחד מבדק מהיר בכיתתך, לגלות מי מבין תלמידותייך יש לה את החוש הבסיסי, את הכישרון למשחק זה, ואז נדע אם שווה לנו להשקיע בנושא"
"אורה, מצאתי מורה שחיפשתי. מחר תגיע המורה יעל לכיתתך ותבצע בדיקה. תחילה תתן הדרכה כללית לכל הכיתה – לימוד של כללי המשחק הבסיסיים ואחר כך תזמין אליה למבדק אישי כל תלמידה בנפרד"
"תודה לך המנהלת על הרצון ועל הזריזות"
המורה יעל הגיעה לכיתה. לאחר ההדרכה הכללית שהיתה מלווה בהמחשה טובה, הזמינה אליה את התלמידות למבדק אישי"
"אורה, יש לנו הפתעה! פנינה גילתה כישרון מדהים למשחק. אני אמליץ עליה בפני המנהלת לצרף אותה לתחרות"
"יעל, עבורי זו הפתעה כפולה! תלמידה זו באה מבית חסר אמצעים. בית הספר דאג לה לספרי הלימוד ולמימון 'דמי חינוך' שנתיים. אני לא מבינה איך תלמידה כזאת נושאת במוחה כישרון כזה?!"
"סליחה, לא הבנתי את המשפט האחרון שלך, אורה. מה הקשר בין מצב כלכלי בבית לכישרון של למידה?"
"יעל, את צודקת. פשוט התרגלנו לקשר בין הדברים. אני נזכרת עכשיו שדווקא מספר תלמידות אצלי הבאות מבתים מבוססים כלכלית, אינן מהמצטיינות בלשון המעטה"
יעל ניגשה למנהלת וסיפרה לה על הגילוי המפתיע.
"יונה, רק שתביני, מדובר ביכולת גבוהה מהממוצע שיש לפנינה."
"תודה לך יעל. כבר היום אני רושמת אותה לתחרות היישובית, כנציגת בית הספר. אבקשך רק לתת לי המלצה למורה פרטית ל'שח-מט'. אני כבר אדאג למימון."
"אין בעיה. אשתדל עד סוף השבוע למצוא"
יעל חיפשה מבין מכריה מישהי שיכולה להכין את פנינה, אך לא מצאה.
"יונה, לצערי לא מצאתי מישהי מחוץ לצוות. החלטתי לקחת את זה על עצמי. פשוט כל כך התרגשתי מהגילוי הזה, שאינני יכולה להרשות לעצמי שהיא לא תשתתף"
"תודה לך יעל. אבקשך להגיש לי הצעת מחיר, כעת או בתום המפגשים"
"יונה, גם על זה חשבתי ובהסכמת בעלי, אעשה זאת בהתנדבות. אני רואה בכך זכות לקדם תלמידה כזאת. בהזדמנות זו הזכירי לי בבקשה את מועד התחרות"
"שוב תודה לך, יעל, והפעם תודה מיוחדת. אני בהחלט מתפעלת מנכונותך. נאחל לשתיכן הצלחה מלאה במשימה. מועד התחרות הוא בעוד חודש ימים מהיום"
יעל הזמינה את פנינה לשיחה. בישרה לה שהיא נבחרה לייצג את בית הספר, אך הדבר מותנה בהכנה רבה. היא הכינה לה לו"ז מפגשים יומי ומסרה לו אותו מודפס. יונה, מנהלת בית הספר, בישרה להורי פנינה על החלטת בית הספר ועל ההכנה הנדרשת לקראת התחרות. ההורים היו מופתעים ונרגשים. בקשו רק שלא להלחיץ את בתם במהלך חודש האימונים.
התחרות התקיימה במועדה כמתוכנן. ציבור התושבים הוזמן ובתוכו הורי תלמידי בית הספר "עציון". להפתעת כולם מי שזכה במקום הראשון היתה פנינה!
תרועות השמחה וקריאות "מזל טוב" נשמעו בגדול מכל פינה באולם. ההורים של פנינה היו מאושרים והיא עצמה – נבוכה, לא "מעכלת" את התוצאה…
בישיבת צוות קרובה היה נושא התחרות ראשון לדווח מצד המנהלת. היא בקשה לומר שכל ההכנות והאירוע הזכירו לה את הוראת חכמינו זכרונם לברכה:
"היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (נדרים, דף פ"א:עמוד א')
הצעת דיון
- מדוע היתה פנינה הפתעה לרבים?
- האם למדנו מהסיפור שיש קשר אמתי בין מצב כלכלי ליכולת לימודית?
- מה לדעתכם הרגישה פנינה יום לאחר הזכייה במקום הראשון?
- למי מבין גיבורי הסיפור, הייתם נותנים צל"שים?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com