סיפור ילדים: אהבה "עיוורת" של אבא?

"דן, איך אצלכם מתיחסים ההורים לבעיות משמעת?" שאל יוסי את דן, חברו לכיתה ו'.

"למה אתה מתכוון במלים 'בעיות משמעת'?

"למשל, כשמישהו מהילדים מגיע הביתה באיחור ממה שקבעו לו"

"רק לאחרונה היה דבר כזה. אחד האחים שלי איחר לשוב הביתה, ונענש בעונש הידוע לו כבר קודם. ההורים שלנו קבעו לנו כלל שמי שמאחר להגיע הביתה יורדות לו אותן דקות מהזמן המותר לו ביציאה הבאה"

"מעניין איך יגיבו ההורים שלך על מה שקרה לך היום בבית הספר".

יוסי רמז לאירוע קשה שאירע  לדן עם חבר אחר מהכיתה, בשם רונן. באירוע זה פרץ וויכוח ביניהם על כללים במשחק כדורסל שהיה בין שתי קבוצות בכיתה. כתוצאה מהוויכוח נעלב רונן והכריז שהוא מנתק מעתה את הקשר שלו עם דן. חברים שהיו עדים לוויכוח לא השלימו עם התגובה החריפה של רונן ובקשו לקיים בירור בנושא. רונן חש פגיעה קשה ולא הסכים להיענות לבקשתם. ולא עוד, אלא ניסה לשכנע חברים נוספים להתרחק מחברות עם דן. הדבר חרה לדן בשלב זה, והחליט לפנות למחנך ולבקש את התערבותו. 

"רונן, אני מבין שהוויכוח עם דן היה קשה, הייתי מעוניין לקיים בירור משותף אתך ועם דן, בסדר?" פנה המחנך לרונן

"המורה, סליחה, אני מעריך את הרצון של המורה אבל אני כבר החלטתי להפסיק את החברות שלי אתו"

"אינני מעוניין להתיחס לנושא בלי שניפגש שלושתנו. לכן, היום אחר הלימודים אבקש ממך ומדן להתעכב ולגשת אלי."

אחר הלימודים של יום שלישי, קיים המחנך פגישה משותפת עם שניהם. הוא פנה לכל אחד בבקשה לספר את גירסתו ובסוף סיכם ואמר:

"טבעי מאד שיש תקלות, וויכוחים, בין חברים. מי שאיל חברים, אלא חי את חייו לבד, לעולם גם לא יתווכח ולא יריב, כי אין לו עם מי לריב…לכן, לא משנה מי צודק, עליכם לראות את הוויכוח והתקלה הזאת כעניין שהיה, ולא להתיחס אליו יותר. יש לשניכם מעלות רבות שכל הכיתה נתרמת מהן, ולכן חבל שתבזבזו זמן וכוחות מיותרים בנושא זה. עברתי על כללי המשחק ואכן ראיתי שאחד הכללים לא מספיק ברור, אני אבקש מהמורה לחינוך גופני לקרא את הסעיף הזה ולשפר את הניסוח שלו."

המחנך, בכוונה לא התיחס לטענת דן על נסיון הרחקת חברים ממנו, אלא הסתפק בדברים הכלליים, בתקוה שכל הענין ייגנז.

"דן, מה דעתך שאבקר אצלכם הערב?" שאל יוסי את דן במטרה לשמח אותו ולהסיר ממנו את האוירה הקשה בה הא נתון, מאז הוויכוח."

"וואלה, ממש טוב. מתאים לי מאד שתבא"

יוסי הגיע לביתו של דן ואחר שהייה ממושכת הוזמן גם לארוחת ערב. בבית היו גם ההורים ומאחר ויוסי הוא אחד החברים הטובים של דן, הרשו עצמם להתיחס לאירוע בגלוי.

"יוסי, מה נשמע בכיתה? איך האוירה?" שאל שמעון האבא של דן

"ידוע לי שהיתה שיחה למחנך עם רונן ודן. מאז אני מרגיש שהאוירה השתפרה"

שמעון הצטרף לארוחה עם הילדים, וישב ליד דן, ותוך כדי השיחה עם יוסי חיבק את דן ואמר:

"דן, אתה יודע שאמא ואני אוהבים אותך וסומכים עליך תמיד. מה שקרה בבית הספר זה עניינו של המחנך ושלך עם החברים, אבל אני בטוח שתמיד תדע לצאת בכבוד הראוי מסיפורים כאלה"

שמעון לא ביקר כלל את התנהגותו של דן בנו, אלא התעלם מהפרטים והשאיר, כפי שאמר, את הטיפול והאחריות לסיפור הזה בידי המחנך עם תלמידיו.

יוסי שמרגיש קרבה וידידות למשפחה, חיפש רגע של הסתודדות עם שמעון ושאל אותו בשקט:

"האם יש לך אהבה 'עיוורת' לדן? אולי בכל זאת יש משהו לא בסדר בהתנהגותו בסיפור שהיה?"

שמעון לא הופתע מהשאלה וענה בחביבות ליוסי: "דע לך שלאבא, ובדרך כל אבא, יש אהבה גדולה לילדיו. הוא לא מוכן לשמוע עליהם דברים לא טובים. וגם כשהוא מעניש אותם הוא עושה זאת מתוך אהבה ודאגה לעתידם, כך שאני בהחלט סומך על דן ובוטח בחינוך שהוא מקבל בבית, כך שהתגובות שלו לא חורגות במיוחד, ואם כן, אני גם סומך על המחנך שיתיחס נכון לסיפור. יוסי, אני בטוח שגם אבא שלך נוהג כך עם ילדיו, כך למדנו גם מה' שאהבתו לעם ישראל לא מתמעטת כשהם חוטאים. תמיד הוא אוהב אותם."

יוסי הודה לשמעון על הסכמתו להתיחס לשאלתו ועל התשובה החשובה שקיבל, חזר הביתה בשמחה ושיתף את הוריו בדברים ששמע בבית חברו דן.

הצעת דיון

1. איך הייתם מתייחסים להתנהגותו של רונן? האם תגובת דן להתנהגותו של רונן נראת לכם?
2. מהו הכלל החינוכי שלמד יוסי מאביו של חברו דן?
3. מהי הנקודה העיקרית בדימוי שעשה שמעון בין אהבת ה' לאהבתו הוא את דן?
4. מדוע תחושות של אהבה ואימון שמקבל ילד מהוריו עוזרות לו בבעיות שקורות לו עם חבריו?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com