סיפור ילדים: מי זכה בפרס ראש העיר?

"המורה, שלום. אתמול קבלנו מכתבים להורים בנושא פרס ראש העיר. תוכלי בבקשה להסביר לנו במה מדובר?" שאלה נעמה את המורה חגית בשם חברותיה.

"בשמחה, חגית. בנות יקרות, עקב בקשתה של חגית, אסביר בקיצור את מה שכתוב במכתב שקבלתן אתמול. ראש העיר מר יוסי כהן החליט לתת דגש על כבוד האדם בעיר. כלומר, שכל תושב יזכה ליחס של כבוד הראוי לו. לשם כך הוא כינס את מנהלי בתי הספר וסיפר להם על תוכניתו. לפי התכנית על כל בית ספר לבחור תחום אנושי בו יתמקד בנושא 'כבוד הבריות' ויפעל בו במשך חודש ימים. מנהלת בית הספר שלנו, "אהבת ישראל", החליטה שהתחום שלנו יהיה 'הגיל השלישי', כלומר התושבים הוותיקים. שם המבצע – 'והדרת'."

"מה עלינו לעשת, מורתי?" שאלה חנה

"בישיבה שקיימנו עם המנהלת, חילקנו את הפעילות בין הכיתות השונות. הכיתה שלנו תפקידה להתייצב בכל יום ששי לאחר הלימודים בפתח ה'סופר' שבשכונה ולזהות ותיקים החוזרים לביתם עם סל קניות בידם. אנחנו נציע להם את עזרתנו – להחליפם בנשיאת הסל עד הבית"

"מה הם התפקידים של הכיתות האחרות?" שאלה שרית

"הפעילויות של הכיתות האחרות הן: ליווי קשישים הביתה מהמועדון בימי חמישי, ניקוי הבתים של הקשישים לקראת שבת, ביקור אצל הקשישים באחד מימות השבוע ועוד"

תלמידות בית הספר "אהבת ישראל" פעלו במרץ רב ובשמחה בתפקידיהן השונים. מדי פעם שמעה המנהלת סיפורים מהשטח, חוויות שהיו לבנות במפגשים שלהן עם הוותיקים. לקראת סיום חודש הפעילות, כינסה המנהלת את כל תלמידות בית הספר לאולם הספורט של בית הספר לציון סיום המבצע.

"תלמידות יקרות. ראשית, תודתי לראש העיר על החשיבה היפה שלו להפעיל את תלמידי העיר סביב נושא כל כך חשוב – 'כבוד הבריות'. בית הספר שלנו זכה לעסוק במשך החודש במבצע 'והדרת' – פעילות עם שכבת 'הגיל השלישי', הוותיקים. במשך החודש הסתובבתי בין התלמידות במקומות שפעלו: במועדון הותיקים, בבתי הותיקים ובפתח ה'סופר'. בכל המקומות האלה ראיתי לשמחתי מפגשים מרגשים ביניכן ובין הותיקים. בנוסף, פנו אלי הרבה בנות ובפיהן סיפורים על מפגשים מרגשים שהיו להן. במעמד זה, אבקש ממספר בנות, בת אחת מכל כיתה, לעלות לבמה ולספר סיפור אחד מהחוויות שהיו לבנות כיתתה"

בזו אחר זו עלו בנות, נציגות הכיתות, וסיפרו סיפורים מרגשים על המפגשים היפים שהיו להן עם הותיקים. נביא כאן שלושה סיפורים מהם:

• "באחד הימים עמדתי ליד ה'סופר' והמתנתי לראות מישהו עם סלים כדי לעזור לו. פניתי לשרה, אחת הקשישות. היא שמחה על פנייתי ויחד צעדנו לביתה. כשהגענו הודתה לי, נתנה לי ממתק ובקשה ממני לשבת על הכסא לשמוע סיפור ילדות שלה: 'הייתי תלמידה חלשה בלימודים, ואז לא היו מחשבים כדי להיעזר בהם. אמי עודדה אותי לא להתיאש, אלא להמשיך ולהתאמץ. העידוד הזה עזר לי מאד ובזכותה סיימתי את לימודי בבית הספר בהצלחה'. הסיפור הזה כל כך התאים לי. הרגשתי כאילו היא מדברת עלי. לקחתי את הסיפור הזה ליום-יום ואני מאז משתדלת יותר בלימודים"
• "באחד מימי חמישי הגענו למועדון הותיקים והצענו ליווי הביתה לותיקים. לא כולם היו זקוקים. לי התמזל  ללוות בדיוק את סבא שלי. כל כך שמחתי על כך. למרות שאנחנו מבקרים אצלם בכל שבת, היתה זו עבורי חוויה מיוחדת 'הנה סבא מקדיש לי זמן מיוחד. רק לי', כך חשבתי לעצמי כל הדרך. בדרכנו הביתה סיפר לי חוויות משנותיו הראשונות במדינה, על המצב הכלכלי הקשה שהיה אז ועל הכריכים הדלים שהיו לוקחים לבית הספר. פתאום התחלתי לחשוב שאני והאחים שלי מתפנקים כל בוקר על הכריכים: 'מה למרוח, ואיזה פרי לקחת היום' חשבתי שעלינו ללמוד מסבא קצת צניעות בדרישות שלנו מההורים."
• "באחת הפעמים שהגענו שתי חברות ואני לבית של אחת הותיקות לעזור בנקיונות לקראת שבת, הופתענו לראות שהבית כבר נקי כמעט לגמרי. נשאר לנו רק לסדר את הפמוטים ולרוקן את האשפה. שאלתי את הקשישה אם זה מה שקורה בדרך כלל. היא השיבה לי שהיא התאמצה במיוחד הפעם, כדי שייוותר לה זמן לשבת אתנו ולספר לנו סיפורים משנות המדינה הראשונות. שמענו ממנה הרבה סיפורים וזה הזכיר לנו את שיעורי מולדת בכיתה."

לסיום, סיכמה המנהלת את המעמד במלים הבאות:

"תלמידות יקרות, המבצע שקיימנו בבית הספר הוא רק 'טעימה' של מצוות 'והדרת פני זקן', מצווה שלמדנו עליה בכיתה ה' בחומש ויקרא (יט:לב). התורה מלמדת אותנו בכמה מקומות על שמירת כבוד האדם, וגם מי שנענש במלקות, צריך להיזהר לא להוסיף על עונשו ולו מכה אחת שנאמר: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף:  פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה, וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ" (דברים, כה:א-ג). אני מקווה שתמשכנה להדר ולכבד וותיקים וכל אדם שתפגשו בחייכן."

הצעת דיון

1. מה היה נושא הפעילות בכל בתי הספר?
2. מה המשותף בין הפסוק שציטטה המנהלת ובין נושא המבצע?
3. איזה סיפור מסיפורי התלמידות נגע ללבכם? מדוע.
4. האם גם אתם השתתפתם בפעילות דומה?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com