הדפסהסוד קיומו של כל עם הוא בסיסו הרוחני. עם שיש לו ייעוד, מטרה רוחנית כל שהיא, יוכל לשרוד את תלאותיו. עם ישראל במיוחד מבוסס על ערכים רוחניים. החל מראשית יצירתו ולנצח, קיימת ברית בינו ובין ה' המבטיחה תנאי רוחני להמשך קיומו. אך האם יש מישהו בתוך העם המופקד על שמירת ברית זו, על הבטחת הישרדותו הרוחנית של עם ישראל? פרשת "וילך" מלמדת ששבט לוי היה זה שיוחד למטרה חשובה זו.
גוף ונשמה – ביחיד ובכלל
כל אדם מורכב משני חלקים עיקריים: גוף ונשמה. הגוף ניזון מאכילה ושתיה, והנשמה – מתכנים רוחניים. כשם שבריאותו התקינה של הגוף תלויה באיכות המזון, כך מצבו הרוחני התקין של האדם תלוי באיכות התכנים הרוחניים שהוא מזין את נשמתו. ככל שמזונו של הגוף יהיה טוב יותר, כך תובטח יותר בריאותו ואף עמידתו בפני מחלות שונות. בדומה לכך – התנהלותו הרוחנית: ככל שהתכנים הרוחניים שיזין בהן את נשמתו יהיו איכותיים יותר, כך יחוש עצמו "בריא" וחזק, מלא סיפוק רוחני ואף עומד בפני דעות שליליות וכוונים רוחניים לא טובים המזדמנים לו בחייו.
כך ביחיד וכך גם בכלל. הישרדותו של עם תלויה ברמה הרוחנית הבסיסית עליה הוא מיוסד: קיום רשויות לחקיקת חוקים, לשפיטה, לאכיפת החוקים ועוד. עם ישראל הוא העם העתיק ביותר בעולם בזכות יסודותיו הרוחניים, הברית שכרת אתו ה'.
עם ישראל – יצירה בפני עצמה
אם תנאי הקיום של כל עם הוא ב"מזונו" הרוחני, הערכי, בעם ישראל ודאי וודאי. ישעיה הנביא מבטא זאת בביטוי הלקוח מימי הבריאה: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרו" (ישעיה, מג:כא). כלומר, עם ישראל נחשב כיצירה בפני עצמה, מאחר ותכניו הרוחניים ייחודיים לו. רק אתו כרת ה' ברית עולם הכוללת מערכת שלמה של תורה ומצוות. במעמד הר סיני הוגדר מעמדו של עם ישראל: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות, יט:ו): עם שכולו ממלכה רוחנית ביחס לעמי העולם והנבדל מהם בקדושתו, בזיקה שלו לכל דבר רוחני נשגב.
השבטים מתנחלים בארץ, ושבט לוי – בה'
ארץ ישראל התחלקה לשנים עשר השבטים, אך שבט לוי לא נחל אתם, כי "ה' הוא נחלתו". כך מנסחת התורה את ההוראה בענין זה במספר מקומות ואחד מהם הוא:
"לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו – ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ" (דברים, יח:א-ב)
יצירת עם מיוחד כעם ישראל חייבה מינוי של הנהגה רוחנית מתאימה. ה' שיצר את העם ראה שלצורך זה צריך לייחד שבט שלם שכל עיסוקו יהיה לימוד העם את התורה והמצוות וחיזוקו הרוחני במהלך חייו. לכן על שבט לוי היה להשתחרר מחובת ההתנחלות בארץ ולהקדיש את כל זמנו בעיסוק הרוחני. גם ההתיישבות שלו בארץ היתה בהתאם לתפקידו – 48 ערים הפזורות בכל השבטים, כדי לאפשר קרבה וגישה לכל שבט. תפקידו היה גם בעבודת המקדש, אך בברכת משה לשבט לוי מיחס הוא את עבודת המקדש כתפקיד משני ואילו את ההוראה בישראל כעיסוק עיקרי. כך הוא לשון ברכתו:
"יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל; יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ" (דברים, לג:י)
הנהגה רוחנית בימינו
לאור הדברים האלה מובן הצורך במינוי מנהיגים רוחניים הפזורים בכל הארץ, ללימוד התורה ולחיזוקו הרוחני של העם. מנהיג רוחני ראוי הוא מי שיודע את המקורות הרוחניים, אך גם יודע ליצור קשר טוב עם מונהגיו (קהילה, בית כנסת, מדינה), ולהשפיע עליהם לשפר, לתקן את מעשיהם. קהילות הזוכות למנהיגים ראויים, חשות סיפוק רוחני רב וחיי היום-יום שלהם מתנהלים ברגיעה. שאלות בתחום הרוחני או החברתי מקבלים מענה מספק וישנה תחושת בטחון מתמשכת בהשראתו של מנהיג כזה.
אכן, ראוי שכל קהילה תדאג למינוי מנהיג רוחני מתאים, שיוסיף מימד ערכי לחייהם.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
ההורים הם סוג של מנהיגים בעיני ילדיהם. ככל שיגדלו יבחינו שהוריהם העניקו להם לא רק תנאי קיום בסיסיים, אלא, ובעיקר, כללי התנהגות חשובים לחיים. החינוך לחיים בריאים וראויים צריך לכלול גם היכרות של הילדים עם מוסד ההנהגה הרוחנית-ציבורית, הנהגה שלהורים יש קשר איתה במסגרת חיי החברה או הקהילה. בחיים כה מורכבים וסוערים כשלנו, עלינו לתת את הדעת לצורך זה. גם אנו ההורים זקוקים להנחיות מקצועיות, חברתיות או רוחניות, בצמתים שונים בחיינו. לכן על ההורים לכלול היכרות זה בתכניות החינוך שלהם.
סיפור ילדים: שבט רוחני
הסיפור הוא על רב שכונה שיזם פעילות לילדי השכונה בחופשת הקיץ, כשראה שהם משועממים. הוא זכה להערכה רבה מצד ההורים וכשנודע הדבר למנהל מחלקת חינוך של העיר, החליט לקיים טכס הורה לכבודו.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com