סיפור ילדים: מדוע לא כעסו התלמידים כשקבלו את העונש

"נועם, מדוע אחרת היום לחזור מבית הספר?" שאלה אמא רחל את בנה

"נראה לי, אמא, שלא שמת לב אתמול מתי חזרתי"

"מתי חזרת?"

"כמו היום בשעה ארבע, ולא רק אתמול, אלא כל השבוע"

"מדוע, אם כן, נועם?"

"כי בשבוע שעבר החליטה כל הכיתה לאחר לשיעור אנגלית, ואז המנהלת נכנסה לכיתה והודיעה שעלינו להגיע אליה לאחר הלימודים, לשיחה"

"ומה היה בשיחה?"

"המנהלת אמרה משפט קצר: 'חמור מאד לאחר לשיעור ועוד יותר כשכל הכיתה עושה זאת יחד' "

"האם גם אתם דברתם, אמרתם משהו למנהלת?"

"בהחלט. מינינו נציג שידבר בשם כל הכיתה. הוא הסביר למנהלת ששיעור אנגלית לא אהוב על כל הכיתה, כי הוא משעמם, וכי אנחנו רוצים בהחלט ללמוד ולדעת את השפה, אך מעוניינים שהשיעור יהיה מעניין"

"ומה היתה התגובה של המנהלת?"

"מצד אחד היא הבינה אותנו בהחלט והבטיחה שתטפל בהקדם בנושא אנגלית, אך, מצד שני, טענה שטעינו במה שעשינו. העונש שהחליטה עליו היה לעכב אותנו בבית הספר כל יום למשך שעה, במשך שבוע ימים"

"נועם, אני חייבת לומר לך, שמשהו מוזר קורה אתך. אני מכירה אותך מספיק ויודעת שאתה לא הכי אוהב לקבל עונשים, כמו כל ילד, אבל כאן, אתה חוזר כל יום במשך השבוע שעה אחרי סיום הלימודים ולא ניכר על פניך כל זעם או כעס על המנהלת. תוכל להסביר לי את התופעה הזאת?"

"זה בכלל לא מסובך. פשוט, תלוי איך מענישים. המנהלת הזמינה אותנו לחדרה לשיחה, הסבירה לנו עד כמה קשה לה להעניש אותנו, אך היא עושה זאת לטובתנו. היא גם הסבירה לנו את הקשר בין העונש לעברה, כך שגם אם הצטערנו לקבל את העונש, אבל לא כעסנו עליה בכלל"

"כל הכבוד לכם, אתה חושב שכך מרגישים גם כל החברים שלך לכיתה?"

"בהחלט, אנחנו מדברים על זה בהפסקות. זה גם הסתדר לנו יפה עם מה שלמדנו השבוע בפרשת 'שלח' בחטא המרגלים, שה' החליט להעניש את עם ישראל להישאר במדבר ארבעים שנה 'יום לשנה יום לשנה' (במדבר, יד:לד), כנגד ארבעים ימי הסיור של המרגלים בארץ – 'מידה כנגד מידה' "

"נועם, בני היקר, אני רוצה לומר לך שאתה כל כך צודק! כל כך חשוב להסביר מדוע נענשים ומדוע דוקא בעונש הזה, כך שלהבא יהיה אפשר לחשוב אם משתלם לחטוא שוב, ואולי הסבר כזה אפילו ימנע את החטא הבא"

אמא רחל שמחה מאד לשמוע את הדברים האלה מבנה נועם. היא שיתפה את בעלה והעלתה בשיחה אתו רעיון.

"מאחר ואני דוברת אנגלית, מה דעתך שאזמין את החברים של נועם אלינו הביתה לתגבור ידיעת השפה?"

"מהי כוונתך? כמה זמן?"

"מאחר ובפועל הם לא ילמדו אנגלית, עד למציאת מורה מחליפה, אזמין אותם לתקופה קצרה ללימוד שבועי עד לחידוש השיעורים. נראה לך?"

"בהחלט, בואי נספר לנועם"

ההורים סיפרו לנועם על הרעיון. נועם הגיב בחיוב ובהערכה לאמו, והציע לשאול למחרת את חבריו. למחרת אסף נועם את חבריו בהפסקה והציע להם את הרעיון של אמו. רוב החברים הסכימו וביקשו להודות בשמם לאמו על הרעיון הנדיב כל כך מצדה.

"אמא, רוב החברים שמחו על הרעיון. הודיעי נא לנו מתי נוח לך ואז נתחיל"

הלימוד השבועי יצא לדרך, המנהלת שמעה על כך ושלחה מכתב תודה מרגש לאמו של נועם. 

היכן פוגש הסיפור את פרשתנו

בפרשת השבוע מלמדת התורה על הערך "מידה כנגד מידה" ביחס לעונש הרחקת המצורע מהמחנה, על שדיבר לשון הרע וגרם להרחקת חברו מחבריו. גם בסיפורנו נהגה המנהלת בענישת התלמידים במידה זו כשהחליטה לעכבם בבית הספר כל יום שעה כנגד ביטול שעת הלימוד שבמערכת.

הצעת דיון

1. מהי "מידה כנגד מידה"?
2. מי בסיפור נהג "מידה כנגד מידה"?
3. מדוע לא כעסו התלמידים על המנהלת בקבלת העונש?
4. האם גם אתם פגשתם בקיום הכלל "מידה כנגד מידה" במתן שכר או עונש? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com