הדפסההאדם שואף כל הזמן לשמור על בריאותו. בימינו עדים אנו למודעות הולכת וגוברת לתזונה בריאה, לשמירה על איכות הסביבה, ובכלל, להתוודעות לאוצרות הטבע שלא הכרנו מספיק עד כה. ומה עם בריאות הנפש? ידועה אמנם האמרה: "נפש בריאה בגוף בריא", אך לתורתנו הקדושה ישנם "מתכונים" בדוקים לתזונה בריאה לנפש, לא רק כרווח נלווה מתזונה בריאה של הגוף. כך, בפרשתנו, מלמדת התורה על איסור אכילת דם. אמנם המשמעות המיידית היא שהאיסור מתייחס להשפעה על גוף האדם, אך המשכו של הפסוק מורה על דגש אחר – נזק לנפש!
איסור אכילת הדם בפרשתנו
כדי להבין מעט את איסור אכילת הדם נתבונן במקור האיסור ובניסוח המיוחד שבו בחרה התורה להתבטא:
"וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל–הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם לֹא יֹאכַל דָּם… כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא, וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא, כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת " (ויקרא, יז:י-יד)
ראשית, נציין שאיסור אכילת הדם מופיע שבע פעמים בתורה ושתיים מהן בפרשתנו, מה שמראה כבר על החומרה שמיחסת התורה לנושא זה.
מדוע חמור כל כך לאכול דם?
בפרשתנו מופיעים שני נימוקים: א."כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר". כלומר, כשמביא אדם את קרבנו לבית המקדש לכפר על חטאו, אחת העבודות המרכזיות בקרבן נעשת בדם הבהמה, כלומר, זהו ביטוי להמרת הפעולה שהיתה אמורה להתבצע, חלילה, באדם (שהרי מורד במלכות – החוטא – דינו מיתה) – בבהמה. ולכן, אין זה מתאים וראוי שיאכל מהבהמה גם את החלק העיקרי המכפר עליו. ב. "כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא". כלומר, מהות חייה של הבהמה מרוכזים בדם. אכילת דם הבהמה תיראה כאכזרית מאד. יש לזכור שהיתר אכילת בהמה ניתן לנח ובניו בצאתם מן התיבה ולא קודם לכן, לאדם, וזאת עם ההגבלה הראויה – שלא יבטאו אכזריות מוחלטת באכלם את הבהמה כולה על בשרה ודמה.
פירוש נוסף למלים "דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא": מהות הבהמה, כוחותיה הבהמיים, מרוכזים בדם. אכילת הדם עלולה להשפיע לרעה על אופיו ומדותיו של האוכל. כלומר, הוא עלול לנהוג בגסות ואף באכזריות כלפי בני אדם, בהשפעת התכונות שעברו אליו מהבהמה שאכל את דמה. מדהים לראות את המסר החינוכי שקיים באיסור כה מפורסם, ובעיני רבים הדם אף דחוי ממילא ומתועב.
ומה אומר המדע על קשר בין תזונה להתנהגות אנושית, חברתית?
אכן, בימינו נעשים מחקרים רבים ביחס להשפעת תזונה על התנהגות בני אדם, ובעיקר על ילדים. לעיקרי הגילויים ניתן להגיע בחיפוש בגוגל. נביא כאן פסקה מדברי פרופ' שלמה יהודה באתר "מטח" שבקישור הבא – http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10369 :
האם מרכיבי מזון ספציפיים משפיעים על סוג מסוים של הפרעות התנהגות? כאן נבחן קשר מסוג שונה. נציג לדוגמא את הילדים ההיפראקטיביים, שעליהם סיפרנו בפרק ט'. ילדים אלה סובלים מקשיי למידה, הקשב שלהם הוא קצר-טווח ומהפרעות דומות. לפני כ-15-10 שנה פירסם פיינגולד (Finegold) מאמרים בנושא זה שהסתמכו על ניסיונו הקליני, ובהם טען שתוספות המזון, כגון צבעי מאכל וחומרי טעם, הם הגורמים לתופעת ההיפראקטיביות. הוא ניסה לטפל בילדים הללו בתפריט נטול תוספות מזון אלה. בספרות העוסקת בכך ניטש ויכוח גדול בעניין זה, אולם אין להתעלם מההצלחות שנחל. הילדים ההיפראקטיביים שטופלו בתפריט נטול תוספות מזון, שעליה המליץ, החלו להתנהג כילדים נורמלים. באשר לילדים היפראקטיביים יש לזכור אמונה רווחת בציבור כי סוכרים מעודדים מצבים היפראקטיביים. אדגיש כי אין לכך אישוש במימצא מדעי מבוקר. אין סימוכין לכך שסוכרים יכולים לעודד הפרעה התנהגותית ייחודית כגון התקפי היפראקטיביות.
מכאן, ניווכח שהתורה קדמה לגילויי המדע באמרה שאכילת דם (ושאר מאכלות אסורים) משפיעה לרעה על מידותיו של האדם.
היכן פוגש ערך זה את ילדינו
בעיית קשב וריכוז לסוגיה הרבים מטרידה לא מעט הורים. ההמלצה המקובלת לתת לילדים ריטלין, נבחנת שוב ושוב והמגמה בשנים האחרונות היא לחקור את הקשר בין תזונת הילדים להתנהגותם. כלומר, יש הטוענים, למשל, שתוספות מזון כגון צבעי מאכל וכדומה, ובכלל, מזון מעובד עלולים לגרום להפרעות בהתנהגות הילד. על רקע זה ניתן להסביר שגם אוכל לא כשר יש בכוחו להשפיע לרעה על התנהגות הילד, ולהוסיף שעל פי סקרים שונים – רוב מוחלט של הישראלים שומרים כשרות.
סיפור ילדים: נזק באכילת דם
הסיפור הוא על משפחה שעמדה לסיים תהליך גיור, אך זמן קצר לפני כן קיימה מסיבת יום הולדת לאחד מילדיה. היה חשש לבעיה של אכילת מאפה אסור (מאפה שנאפה על ידי גוי אסור באכילה). תושייתה של אחת מאמהות התלמידים הביאה את הפתרון: הצעתה לאם המשפחה לעזור לה בהכנת העוגה התקבלה בשמחה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com