הדפסהיחסי אנוש מזמינים מדי פעם בירור ענייני ביחס לשמירה על זכויות הפרט. ככל שהחיכוך גדול: קרבה בין אנשים, כשכנים, או חברים לעבודה, ייתכנו בירורים לא מעטים. במידה והיחסים שבין הצדדים תקינים, יראו בבעיה שעלתה כעניין אקראי, ויקיימו את הבירור בזריזות וביעילות, אך אם ייאלצו, בגלל סירוב של אחד הצדדים לבירור, להגיע לדין תורה, על הדיינים יהיה לנהוג בזהירות רבה על פי ההנחיות המיוחדות לדיינים. פרשת "דברים" מלמדת על אחד החוקים האלה – חובה על הדיין להימנע מנגיעות כל שהן (ידידות עם אחד מבעלי הדין, יחס הערצה לאחד מבעלי הדין וכו') – עליו לשפוט משפט צדק.
פסיקת דין נקיה מנגיעות בפרשתנו
הרבה מצוות נאמרו בתורה לדיינים שמטרתן עשיית צדק. בפרשתנו מופיעות מספר מצוות כאלה:
"וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא'לֹהִים הוּא… (דברים, א:טז-יז)
שתי המצוות שמזהירות מפני נגיעות הן: א. לא להטות את הדין בגלל "הכרת פנים", כלומר, התחשבות באחד מבעלי הדין בהיותו עשיר או עני או ידיד וכו'. ב. אסור לדיין להימנע מלומר את דברו מחשש שייפגע על ידי מישהו מבעלי הדין או בא כוחו.
הנימוק למצוות אלה מנוסח בסגנון מעניין הדורש הרחבה: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא'לֹהִים הוּא". מהי המשמעות הנרמזת באמירה זו? אם נתבונן בכינוי שמכונים הדיינים במקרא, נבין את הרעיון. מספר פעמים בתורה מכונים הדיינים בשם "א'להים" (שמות, כב:ז-ח). כמובן, אין הכוונה בשימוש בכינוי זה לרמוז על יכולת על אנושית, דמוי א'לוה, שיש לדיין. הרמב"ן ז"ל (רבי משה בן נחמן, פרשן מתקופת הראשונים, חי לפני כ 750 שנה) מבאר כך: "וטעם 'כי המשפט לא'להים הוא'… לומר כי לא'להים (הצורך) לעשות משפט בין יצוריו, כי על כן בראם להיות ביניהם יושר וצדק ולהציל גזול מיד עושקו, ונתן אתכם במקומו, ואם תגורו (תפחדו) ותעשו חמס, הנה חטאתם לה' כי מעלתם בשליחותו" כלומר, התחושה שצריכה ללוות את הדיין במשך התנהלות המשפט היא שהוא שליח של הדיין הראשי, שופט העולם, ולכן מנוע הוא מלמעול בתפקידו.
יתרה מכך, צריך הדיין לחוש שא'להים ניצב מעליו במהלך המשפט, הן לסיוע והן לבחינת יושר שפיטתו. כך אומר דוד המלך בתהלים (פב:א): " מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱ'לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱ'לֹהִים יִשְׁפֹּט."
סילוק נגיעות – ממידות השופט
משה רבנו קיבל מיתרו חמיו עצה ביחס למינוי שופטים. המידות שהמליץ לחפש במועמדים, היו: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱ'לֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע (שמות, יח:כא). שופטים שהינם אנשי חיל – לא יפחדו מאיומים, יראי א'להים – יזכרו שיש מי שצופה בהם תמיד, אנשי אמת – לא יחששו מלומר אותה, שונאי בצע – לא יתפתו לשוחד. מי שנחונו במידות אלה מובטח להם ולבעלי הדין ולציבור כולו שיצאו מתחת ידם משפטי אמת צודקים.
משפט נקי מנגיעות בימינו
אחד התפקידים הצבוריים הקשים ביותר הוא שופט. כל אדם מונע על פי רגשותיו ושכלו. התפקיד הדורש "הקפאת" רגשות מירבית במהלך הפעילות הוא השפיטה. על השופט להיות מכוון רק על פי החוקים השייכים לנושא הנדון, להשתמש בשכלו להיעזר בהם, ובסוף גם להכריע את הדין. וכל זאת, שוב, על פי הידע שצבר ויכולת הניתוח ושיקול הדעת הנדרשים, אך, בשום אופן, לא בהתערבות רגשית.
לצערנו הרב, בימינו נתונים השופטים ללחצים ואיומים המופנים אליהם מכוונים שונים: בעלי הדין, החברה, ציפיות מנהיגים וכדומה, כך שקשה מאד לשופטים להתגבר על מכשולים אלה ולהוציא מתחת ידם פסק דין נקי מנגיעות. כמובן, אין שום הצדקה וסלחנות כלפי מי שיטענו לזכותם ששפטו כפי ששפטו כי היו תחת לחץ מסוים. במקרה כזה, עליהם לפרוש מהדיונים ולהסביר שהינם מנועים מלשפוט בתנאים אלה.
לכן משבחים חז"ל את הדיין שדן דין אמת. וכך אמרו (שבת, י' ע"ב): "כל הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית." כלומר, יש לראות את קיום דין אמת כחלק מבריאת העולם, כי מדובר באחד מעמודי העולם כפי שאמרו במסכת אבות (א:יח): "רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, על האמת, ועל השלום"
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים במהלך חינוכם את ילדיהם עוסקים מדי פעם בשפיטה. שפיטה בין הילדים כתוצאה מריב או ויכוח קשה, שפיטה בין דעות הנשמעות בבית, אלה שהובאו מבחוץ מול אלה שההורים חינכו עליהם, במקרים אלה נדרשת מהם נקיות מנגיעות (כמה שזה אפשרי להורים "להתנתק" לרגע מעובדת היותם הורים לילדיהם) ורק אז לחוות דעתם. אי זהירות בפעולת הכנה זו, תגרום לחשדנות מיותרת מצד מי מהילדים, חשד להטיית הדעה, הדין וכדומה.
סיפור ילדים: פסיקת דין נקיה מנגיעות
הסיפור הוא על מנהל בית ספר שבחר לשופט במשחק בין שתי קבוצות בבית ספרו מי שגילה רגישות גבוהה לצדק בנאמנותו לחוקי המשחק, וחשובה בעיניו האוירה הטובה במשחק ולא ההתנצחות בין הקבוצות.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com