הדפסה

הכרה בחטא

שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר בספר "קהלת" (ז:כ): " כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא." כלומר, האדם מטבעו מונע על ידי יצר הרע ויצר הטוב. תפקידו הוא להשליט את יצר הטוב על יצר הרע וכשהוא חש דחף לבצע עברה, עליו להתעשת ולהתגבר על אותו דחף, ולפעול מכוחו של יצר הטוב. אחד הדברים המעכבים בעד חזרה בתשובה, עד לכדי שינוי הרגלים לא טובים הוא הסירוב הפנימי להכיר בחטא. פרשת "מקץ" מספרת לנו על האחים של יוסף שהכירו בחטאם, ביחס שלהם הקשה כלפי אחיהם יוסף. מכאן, התשובה היתה מהלך פחות קשה.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "הכרה בחטא"

ראיית הנולד

טבעו של אדם הוא "ליהנות מהרגע", לא לחשב את העתיד. אך נסיון החיים והתובנות שהוא רוכש במהלך הזמן מחייבים אותו לעצור, לחשוב ואז להחליט אם להמשיך לנהוג כבעבר. הדברים אמורים ביחס לכל תחום מחיי האדם, ודאי, ביחס לקיומו החיוני, מזונו ובריאותו. פרשת "מקץ" מספרת לנו על יוסף שפתר את חלום פרעה וחלק מהפתרון היה תחזית לשבע שנות רעב. כדי לשרוד באותן שנים ולא להגיע לאסונות קשים בנפש, הציע יוסף, בראותו את הנולד, לצבור תבואה בכמויות גדולות במשך שבע שנות השָׂבָע, שתקדמנה לאותן שנים.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "ראיית הנולד"

ענוה

כל אחד מאתנו לא מתנגד לקבל מחמאה קטנה על מה שעשה. ככל שהטובה, מעשה ההתנדבות, היוזמה וכו' היו גדולים יותר, כן תגדל הציפיה להערכה, לאמירת תודה. זה בהחלט טבעי וכשר, בחינה של "הכרת הטוב". אך, לעתים כשמתקבלת המחמאה וההערכה, מתגנבת לה תחושה/רצון ליחס את ההצלחה של ביצוע המשימה, או כל דבר אחר, לעצמנו: "בזכותי הצליחה המסיבה, הפעילות". האם גם זה כשר ונכון? פרשת "מקץ" מלמדת אותנו שיוסף ייחס את ההצלחה לה'. כשפנה אליו פרעה בבקשה לפתור לו את חלומו, נאמר: "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי, אֱ'לֹהִים, יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית, מא:טז).

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "ענוה"

ערבות הדדית

ישנה נטייה אצל הרבה בני אדם להימנע מלקחת אחריות על מה שאינם מחויבים. לעתים, גם מי שמצפים מהם ליטול אחריות נמנעים מלעשות זאת, ועד שלא פונים ומזכירים להם כי באחריותם הדבר, הם לא מציעים את עצמם. הרבה נזקים היו נמנעים אילו מי שהיו ב"שטח", בזירת האירוע, היו נוטלים אחריות ומתפקדים כראוי וכמצופה מהם. בכל אופן, ודאי שהדברים אמורים ביחס לאחים במשפחה. כל אחד מהאחים חובתו לגלות אחריות כלפי אחיו, וכשצריך, חייב הוא להזדרז ולסייע בכל הדרוש ככל יכולתו. פרשת "מקץ" מספרת על גילוי אחריות ברמה גבוהה אצל ראובן ויהודה ביחס לשלומו של בנימין אחיהם.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "ערבות הדדית"

חידת המידות

ילדים יקרים, שימו לב.

בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.

"האם אתם מודים?"

"ודאי, בכל בוקר לה' מודים"

לא לזאת התכוונתי ילדים חביבים

אלא לבלגאן שעשו כמה שובבים