הדפסהמדינת ישראל זוכה כל שנה לקלוט מאות עולים חדשים. קליטתם בארץ מורכבת ושייכת להרבה תחומים. אחד התחומים המרכזיים בקליטה הוא התחום החברתי. בתי ספר הקולטים ילדים עולים, נתקלים לא פעם בתופעה של הרחקה או אף פגיעה בילדים שמוצאם ממדינות מסויימות. לא פעם הגיע הדבר לידי אלימות פיזית. בבית הספר "קיבוץ גלויות", קיים נוהל לפיו פותחת המנהלת את השנה בהצהרה על המשימות החינוכיות העומדות לקראת השנה החדשה בפני התלמידים וצוות ההוראה. לקראת שנת תשע"ט, נרשמו לבית הספר עשרים ילדי עולים ממדינות שונות. המשימה המרכזית של בית הספר עליה הכריזה המנהלת היתה קליטה מיטבית של תלמידים אלה. וכך אמרה בכנס הפתיחה, בין היתר:
"תלמידים יקרים, השנה זוכים אנו לקלוט בבית ספרנו עשרים תלמידים שעלו ארצה בשנה האחרונה ממדינות שונות. הם ישתלבו כמעט בכל הכתות. איננו צריכים לדאוג להם לפרנסה ולא לביגוד, אך עלינו להשתדל מאד בקליטתם החברתית, כלומר לקלוט אותם ללבנו פנימה."
המחנכות פרטו בשיחות מיוחדות בכתותיהן את תכנית הקליטה החברתית. ראשי הפרקים לתכנית זו שפעלה בכל הכתות היו:
- שיחות היכרות עם ארץ מוצאם של התלמידים, כדי לעמוד על אופיה של האוכלוסיה ממנה באו.
- שמיעת ספורי עלייה אישיים על אופן קליטתם בארץ.
- ארגון "חברותות" בין העולים לותיקים בשעות אחר-הצהריים.
- הקרנת סרטונים על נופים ואתרים בארץ, כדי לחבב יותר את הארץ על העולים.
משרדי החינוך והקליטה החליטו על מתן פרסי עידוד לבתי ספר שיצטיינו באיכות הקליטה של ילדי העולים. מנהלת בית הספר "קבוץ גלויות" התיחסה ברצינות גדולה למשימת הקליטה והעניקה פרסי עידוד פנימיים לכל כיתה שתצטיין בפעילות. לאורך השנה בקרה ועדה מיוחדת מטעם משרדי החינוך והקליטה בבתי הספר ובדקה את כל פרטי הפעילויות השונות.
"המנהלת, בוקר טוב. יש לך שיחת טלפון ממשרד החינוך. על הקו נציג ועדת הפרס על קליטה מיטבית של ילדי העולים" הודיעה המזכירה למנהלת.
"שלום לך מנהלת בית הספר 'קיבוץ גלויות'. מדבר נציג ועדת הפרס לקליטה מיטבית של ילדי העולים. שמחים אנו לבשר לכם שזכיתם במקום ראשון במחוז ירושלים בקליטת העולים. בעוד כחודש ימים תוזמנו לבית הנשיא יחד עם נציגי המחוזות האחרים לקבלת הפרס מידי הנשיא" כך התבשרה המנהלת.
התרגשות גדולה פרצה במשרד המנהלת שגלשה לחדר המורים.
"מורים יקרים, בוקר טוב. אכן 'הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו', כדברי דוד המלך. הבוקר התבשרנו שזכינו במקום הראשון במחוז ירושלים בפרס על קליטה מיטבית של ילדי העולים. האמת היא שהרגשתי לאורך השנה שעבודתכם המסורה לא נובעת ממחשבה על הפרס המחוזי, אלא מכל הלב, כמי שמודעים לחשיבות המצווה, אך, הנה, גם הפרס הגיע"
"המנהלת היקרה שלנו, הכל בזכות הדחיפה והנמרצות שלך! בלעדיהן, לא היינו משיגים את הפרס" הגיבו המורים.
במקביל להודעה זו לבתי הספר במחוזות הארץ, התקבלה הידיעה הזאת גם בבית הנשיא. נשיא המדינה החליט לשלוח נציג משלו לכל אחד מארבעת המחוזות להתרשם מקרוב מעבודת המורים והתלמידים.
"שלום לכם. נשלחתי מבית הנשיא לבקר בבית ספרכם" כך פנה הנציג למנהלת בית הספר "קבוץ גלויות". "תוכלי בבקשה לספר לי על תהליך קבלת ההחלטות בצוות ההוראה שלך לקראת שנת תשע"ט?"
"בשמחה. תחילה עלי להודות שאני נרגשת מעצם ביקור של נציג הנשיא בבית ספרנו. ובכן, כן, קיים רקע מיוחד לפעילות שלנו השנה. גם בשנה שעברה קלטנו תלמידים עולים, אך לצערי הרב, היו כמה מקרים לא מכובדים בתחום היחס של התלמידים הותיקים לעולים. במקרה אחד, נאלצו להזעיק את השוטר הקהילתי לאחת הכתות להזהיר מפני פתיחת תיק על עברת אלימות. מקרים אלה גרמו לאוירה עכורה בקרב התלמידים והמורים. קיימנו הרבה פעולות מתקנות והנה התוצאה המבורכת בשנה זו…"
"תוכלי לציין את הפעולה המשמעותית ביותר בעינייך שעשיתם?"
"כן, בבקשה. לקראת סיום שנת הלימודים ויציאתנו לחופשת הקיץ, קיימנו פעילות גדולה שהביאה לקירוב לבבות. במעמד סיום הפעילות, הזמנו את כל ילדי העולים עם בני משפחותיהם לאולם גדול בעיר והבענו את התנצלותנו בפניהם על כל אותם מקרים לא מכובדים. המעמד היה גם בנוכחות ראש העיר ורב העיר. היתה התרגשות גדולה עד דמעות גם של העולים וגם של הותיקים. במעמד זה ניגשו תלמידינו ונתנו כל אחד שי קטן לחברים עולים מכיתותיהם. המעמד הסתיים בשירת התקווה שביטא יותר מכל את המשותף בינינו."
" תודה לך המנהלת על פתיחות הלב אלינו. אמסור את הדברים כהוייתם לנשיא."
מעמד קבלת הפרסים לנציגי ארבעת המחוזות בבית הנשיא התקיים בשבוע האחרון של שנת הלימודים. בדברי הברכה של הנשיא, אמר, בין היתר:
"ראשית, ברכותי לכל בתי הספר בכל הארץ על השתדלותם בקליטת ילדי העולים, במיוחד לנציגי מחוזות הזוכים היום לקבל פרסים על הצטיינותם. ברצוני להוסיף, כי הנציג שביקר בארבעת בתי ספר אלה הביא בפני את הנתונים. התרגשתי מאד מבית הספר 'קבוץ גלויות' שקיים פעילות מיוחדת בשנה שעברה על רקע של בעיה בקליטת העולים באותה שנה. במעמד סיום אותה פעילות הובעה התנצלות פומבית של מנהלת בית הספר בשם המורים והתלמידים בפני ילדי העולים ובני משפחותיהם על כל אותם מקרים בהם לא נהגו כראוי לאותם תלמידים עולים. ההתנצלות בימינו לא נפוצה כל כך, אולי בגלל תחושת כבוד מזויפת שמיחסים אנשים לעצמם. הם חשים מעין פחיתות כבוד להתנצל. זקוקים אנו למנה גדושה של ענוה וכבוד לזולת כדי לחוש את החובה להתנצל ולהתחרט על טעויות. ראוי הוא, אם כן, בית הספר 'קבוץ גלויות' גם ל'פרס הנשיא' על הצטיינות מיוחדת זו"
מנהלת בית הספר "קבוץ גלויות" הוזמנה בנוכחות כל המוזמנים לקבל מידי הנשיא את הפרס על הציטנותם בהתנצלות בפני העולים."
"כבוד נשיא המדינה, תודה רבה לך בשם כל המורים התלמידים ובשמי. איני מבינה מדוע צריכים להעניק פרס על התנצלות. אדרבה, הרגשנו מבויישים להתנצל. ראינו בכך את החובה המינימלית שעלנו לקיים בפני התלמידים העולים ובפני הוריהם." הגיבה המנהלת.
היכן פוגש סיפורנו את פרשתנו
בפרשת השבוע מתנצל יעקב אבינו בפני בנו יוסף שלא הספיק לקבור את אמו/אמנו רחל במערת המכפלה, אלא בבית לחם. גם בסיפורנו נהגו המורים והתלמידים בדרך זו, והתנצלו על התנהגותם השגויה ביחס לעולים.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com