הדפסהמשפחת כהן עברה לגור בבית שמש, הישר משדה התעופה. על עלייתם ארצה ותלאות התיישבותם בסיפורנו זה.
"יוסי, בוקר טוב. בדרך חזרה מבית הספר, אל תשכח ללוות את אחותך מהגן הביתה. בסדר? יום טוב שיהיה לך" כך הורתה אמא יעל לבנה לקראת צאתו לבית הספר.
למשפחת כהן עשרה ילדים. פער הגילים ביניהם לא גדול, כך שהמשימה של אמא יעל בבוקר להכין את כל הילדים ליציאה למוסדותיהם – לא קלה. נוהג יפה הנהיגו יעל ובעלה דן בבית, שהגדולים מסייעים לקטנים, כך שיעל מתמקדת בבוקר בעיקר בילדים היוצאים לגנים ולמעון. בנוסף, הנהיגו סדרים והרגלים שונים שמסייעים לכולם להתנהל בנינוחות ללא לחץ מיותר.
"ערב טוב, ילדים חמודים. ארוחת הערב מוכנה. כולם מוזמנים" הכריזה אמא "תודה לחגית, יואל ושירה על הכנת הארוחה. בתיאבון לכולם"
לאחר ארוחת הערב והכנת שיעורי הבית פונים הילדים לחדר המשחקים למשך חצי שעה, ולאחריה, כל אחד חוזר למטבח להכין את הכריכים למחרת. על המקרר ניצבים בקביעות לוחות תורנות ולוחות תפריטים לארוחות הבוקר שמכינים הילדים.
"ילדים חמודים, הודעה חשובה לי לכם" פתח אבא דן את דברו, כשהם משחקים בחדר המשחקים. "אתמול, בדרך הביתה, שמתם לב ודאי לערמות אשפה גדולות שנערמו ליד מכולות האשפה, חלק מהשקיות כבר גלשו למדרכה, מה שגורם קצת סיכון לילדים בדרכם הביתה. לכן, מחר בדרככם חזרה הביתה אבקש מכל אחד להרים שקית אחת מהמדרכה ולהשליכה לתוך המכולה. תודה"
"אבא, מה קרה שהרבה אשפה נערמה?" שאל ראובן
"עובדי מחלקת שפ"ע (=שיפור פני העיר) שובתים בגלל תנאי עבודה קשים הכפויים עליהם" השיב דן
"אז למה אנחנו צריכים לעשות את זה, שהעירייה תזמין עובדים מבחוץ שיעשו את העבודה!" טענה שרה
"ילדים חמודים, לא בדקתי את הענין מול העיריה, דבר אחד אני זוכר מילדותי – מה שצריך לעשות עושים, בלי שאלות. אנחנו גרים בשכנות לערמות אלה וחשוב שתהיה לנו סביבה נקיה, לכן נעשה את מה שצריך, בלי שאלות" השיב אבא דן
שביתת עובדי העיריה נמשכת כבר שבועיים. המצב הלך והחמיר עד שיושב ראש ועד השכונה הודיע על התכנסות להתיעצות על דרכי תגובה
"יעל, ראית את ההודעה ששלחו לנו מועד השכונה?" שאל דן
"כן, שלחו גם לי את ההודעה. מה אתה חושב לעשות?"
"אני אכבד את ההזמנה ואגיע, אבל אינני בטוח שאדבר שם"
"מדוע? הרי אנחנו סובלים מאד מהמצב הזה, הילדים שלנו גם השתתפו בפינוי קל של שקיות, כפי שיזמת"
"נראה מה ישמיעו שם ולפי זה אחליט."
האסיפה התקיימה. לערב זה הוזמן מנהל מחלקת שפ"ע להסביר את מה שקרה
"תושבים יקרים, ערב טוב. אני יודע שאתם סובלים מהמצב הקיים כבר שבועיים. גם אני שגר בשכונה הסמוכה סובל כמוכם. האמינו לי שכמעט כל יום מתקיימת ישיבה שלי עם ועד העובדים של המחלקה. מחר אנחנו אמורים לשבת גם עם ראש העיר, מקווים לקבל את הסכמתו לשיפור התנאים של העובדים" הסביר מנהל מחלקת שפ"ע
תגובות קשות והאשמות נשמעו בחלל החדר מפי התושבים. הם ביטאו את זעמם על המצב המתמשך ורבים מהם איימו בהפסקת תשלום מסי העירייה אם המצב יימשך עוד יומיים. אחד מכל התושבים שהשתתפו שתק לאורך כל הערב…
"דן, מדוע לא שומעים אותך, ברחוב שלכם נקי?"
"חברים יקרים, אני רוצה לומר לכם משהו. אתם יודעים שעליתי ארצה מניו יורק לפני כשלושה חודשים. גם שם היו לנו בעיות של תפקוד העירייה, וקיימנו הפגנות ומחאות, אבל כשעלינו ארצה ישבתי עם משפחתי והבהרתי להם שכאן אנחנו ניתן אימון מלא בעירייה. זוהי דרכי ואני לא מוכן לשנותה. מה שעשיתי עם ילדי יכול כל אחד לעשות, ובכך לצמצם מעט את הצחנה שעולה מערמות האשפה." השיב דן בנאום קצר…
"חברים יקרים, אני חייב לומר לכם שאני עומד כאן ומתרגש מאד" הגיב מנהל מחלקת שפ"ע "אין לי אלא להצדיע לדן על התנהגותו, שמידת תמימות גדולה נשקפת ממנה. זהו ביטוי לאזרחות טובה ביותר. אינני יודע איך נראים רחובות ניו יורק ביום רגיל, אבל לראות שתוך שלושה חודשים משפחת עולים מתנהגת למופת נוכח מצב קשה זה, זה מעורר השראה. כל הכבוד למשפחת כהן כולה."
הצעת דיון
- מהי "תמימות" להבנתכם?
- לפניכם מספר ערכים. בחרו את אלה הקרובים לערך "תמימות": ישרות, פשטות, נאמנות, חוסר התחכמות. (שימו לב שבעצם ישנם שני הסברים לערך "תמימות", אך רק באחד מהם עסק סיפורנו)
- איך הייתם מגדירים תושב שמשלם מסים לעירייה ללא קשר לתפקוד שלה ביחס לתושבים? הסבירו
- כשתגדלו, איזה סוג של אזרח הייתם רוצים להיות? מדוע?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com