הדפסהבבית הספר "מעלה" יש אחות קבועה המקפידה על ביצוע בדיקות ראייה, שמיעה ושיניים במהלך השנה, וכן בבעיות מזדמנות. גם בבית משפחת כהן מקפידים להיבדק פעמיים בשנה בדיקות כלליות. הסיפור שלפנינו יעסוק באחד מבני משפחת כהן שחלה, לא עלינו, ועל הדרך שבה נתרפא.
"אמא, כבר מהבוקר כואבת לי הבטן" התלונן ירון בפני אמא נועה.
"מה עשתה האחות בבית הספר?" שאלה אמא
"היא נתנה לי כדור 'אקמול' להרגעה ובקשה שרופא יראה אותי עוד היום"
"אני מתקשרת כבר להזמין תור, בינתיים שתה בבקשה את כוס התה שהכנתי לך"
אמא נועה הכינה לירון כוס תה בבונג-קמומיל ובשעה 4 אחר הצהריים הלכה אתו לרופא.
"שלום לך ירון. מזמן לא ראיתי אותך, איך אתה מרגיש?" שאל ד"ר בן-ארצי את ירון.
"לא הגעתי הנה הרבה זמן, כי, ברוך ה', אני מרגיש טוב בדרך כלל, אבל הבוקר הרגשתי גרוע"
"בסדר, ירון. טוב ששתית תה קמומיל, אני מניח שזה הרגיע אותך קצת. אני אבדוק אותך ונראה מה לעשות"
הרופא בדק את ירון בדיקות שונות המתאימות למיחוש של כאב בטן. ואחר כך הודיע לנועה ולירון:
"לשמחתי, אני לא רואה בעיה בתפקוד הגוף. הכל בסדר, ברוך ה'. אני ממליץ שירון ינוח יום-יומיים ואחר כך נראה שיוכל לחזור ללימודים. לכן אין גם צורך בשום תרופה"
נועה וירון חזרו הביתה אחר שהודו לרופא. הם התאכזבו מעט, כי למחרת מתוכנן יום תחרות כדורסל בין כיתות ו' שבאחת הן לומד ירון.
"אמא, נראה לי שבכל מקרה אלך מחר לבית הספר. לא יתכן שאפסיד את ההשתתפות שלי במשחק" כך ירון
"ירון, בערב יגיע אבא הביתה ונשוחח על כך יחד. בסדר? לא כדאי כבר עכשיו לקבל החלטות"
אבא עודד הגיע. המשפחה ישבה לארוחת ערב כשירון נמנע מכך בגלל כאבי הבטן שעדיין תקפו אותו מדי פעם. לאחר הארוחה התישבו אמא, אבא וירון בסלון ושוחחו על המצב.
"ירון, ספר לי בבקשה מה נשמע בכיתה"
"סליחה, אבא, אבל במה זה קשור לכאב הבטן שלי?"
"ירון, אל דאגה, עוד כמה דקות נדבר על כאב הבטן שלך"
בכיתה דוקא בסדר, רק שאתמול אחד החברים, דני, פגע בי. הוא העליב אותי בפני שלושה חברים שהיו איתנו בהפסקה"
"ומה עשית כשהוא העליב אותך?"
"לא הגבתי, פשוט ברחתי משם הצידה, בכיתי עד שנרגעתי, וחזרתי לכיתה עם הצלצול"
"מה דעתך שאזמין אלינו את דני לשיחת בירור?"
"אבא, זה מאד לא נעים לי. הוא עלול להיפגע כמו שאני נפגעתי, אז מה נרוויח בכך?"
עודד שתק, עבר לדבר על כאב הבטן ובלבו חשב על דרך אחרת לפגוש את דני ולשוחח אתו על הפגיעה בבנו ירון.
"ירון, נראה לי שבינתיים תשתה עוד כוס תה קמומיל ותאכל תפוח עץ, ובבוקר נראה איך תרגיש. אני מקוה שנמצא את הדרך שתוכל להגיע לבית הספר."
ירון קיבל את הסיכום. שתה עוד כס תה, אכל תפו"ע והלך לישון, כשהוא מקוה שאבא האהוב עליו ימצא פתרון עד הבוקר.
"נועה, שימי לב! נראה לי שהפתרון לכאב הבטן נעוץ במה שקרה אתמול בבית הנספר. אני אתקשר לדני, לבדוק אפשרות לשוחח אתו פנים-אל-פנים. בסדר?"
"בהצלחה, כל מה שנראה לך תעשה. נשמח מאד שירון יוכל ללכת מחר לבית הספר"
"דני, ערב טוב. כאן עודד, אבא של ירון. אוכל אולי להגיע אליכם הביתה בדקות הקרובות?"
"למה תטרח, אולי אני אבוא אליכם?"
"דני, זה בסדר, כך נוח לי יותר"
דני ועודד נפגשו ושוחחו. דני הבין כבר בשיחת הטלפון מה יהיה נושא השיחה.
"עודד, אני ממש מתנצל. בהחלט טעיתי בכך שפגעתי בירון, למרות שלא התכוונתי לכך, אלא לספר מה קרה שבוע קודם בתחרות שהיתה לנו"
"תודה לך דני. אינני רוצה לשפוט מי צודק בכל הסיפור. העובדה היא שירון נעלב, ולכן כדאי שתבקש את סליחתו. תודה"
דני כבר היה מוכן נפשית לכך ולא היה צורך לשכנע אותו.
"בסדר. אתה רוצה שאתלווה אליך כעת וניסע אליכם?"
"המתן בבקשה ואבדוק אם ירון עדיין ער"
"נועה, האם ירון כבר הלך לישון?" שאל עודד בטלפון
"לא, הוא נכנס למיטה וקורא ספר. הקריאה משכיחה ממנו מעט את כאב הבטן"
"אני נמצא כאן עם דני בביתו. אנחנו יוצאים כעת לדרך אלינו. אל תספרי לירון. אני רוצה שזו תהיה לו הפתעה"
עודד ודני נכנסו הביתה. ירון שמע את לחשושי דני וזיהה את קולו. הוא קפץ מהמיטה וניגש לסלון.
"דני, מה אתה עושה פה?!"
דני היה נבוך לרגע ומיד התעשת.
"יש לך הורים גדולים, ירון. אבא שלך שוחח אתי עכשיו . באתי במיוחד לבקש את סליחתך. אמנם התכוונתי אתמול לומר דבר חשוב, אבל זה היה על חשבונך. אז שוב: מחילה על פליטת הפה שהיתה לי כלפיך אתמול. סולח לי?"
"ודאי וודאי!" הגיב ירון מיד וחיבק בו זמנית את דני.
"דני, גם אתה גדול בכך שאתה יודע לבקש מחילה. טעם בבקשה כעת מעוגת הגבינה שאמא של ירון הכינה"
דני נרגש מאד מהמעמד. ירון ודני נכנסו לחדר ושוחחו זה עם זה בהתרגשות רבה. לאחר חצי שעה ניגש עודד לדני ואמר לו:
"דני, זהו. עשית את זה. כל הכבוד. עכשיו נחזור הביתה. גם אתה צריך כבר ללכת לישון."
"בסדר, עודד. זה היה שווה. נראה לי שכאב הבטן של ירון חלף והוא בהחלט יוכל להשתתף אתנו מחר במשחק התחרות בכדורסל"
עודד החזיר את דני הביתה. חזר לביתו וסיכם במספר מלים את כל הערב:
"אמא נועה וירון. נראה לי שמה שחווינו כולנו הוא דוגמה לריפוי רוחני. למעשה, כאב הבטן לא היה בגלל בעיה במערכת העיכול, אלא בגלל צער שהיה לירון מאתמול. ולכן הפיוס הזה שנעשה כאן הסיר מיד את הכאב. כל הכבוד גם לך, ירון, ונזכה כולנו לא לטעות שוב בפגיעה בחברים."
היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע
בפרשתנו מאריכה התורה לעסוק בריפוי רוחני שנחוץ למי שמספר לשון הרע. גם בסיפורנו גילה האבא עודד שהתרופה לכאב הבטן, הפעם, אינה צריכה להתיחס לגוף אלא לנפש, למצב הרוח של ירון, הבן, ואכן מצא אותה בכך שחברו ביקש ממנו סליחה על שפגע בו.
הצעת דיון
- מהי הסיבה לדעתכם שגרמה לאבא לחשוב על כוון נוסף של ריפוי? (רמז – פרשת השבוע)
- מדוע לא סיפר ירון להוריו שדני העליב אותו?
- האם גם אתם פגשתם או שמעתם על ריפוי רוחני לנפש, לא לגוף? שתפו
- המשותף לריפוי שבפרשה ולריפוי שבסיפור הוא ששניהם רוחניים, אך אחד מהם הוא ריפוי רוחני לנשמה? התדעו איזהו? הוסיפו נא הסבר.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com