סיפור ילדים: מה היתה תגובת מאור על הקללה

שכונת "סביון" בפתח תקוה ידועה כשכונה טובה ומטופחת סביבתית. סיפורנו הוא על אירוע שלא מוסיף לשבחה.

"אמא, די! אני כבר לא יודעת מה לעשות…נועה שוב התנפלה עלי והעליבה אותי" במלים אלה התפרצה מאור הביתה בשובה מבית הספר בפני אמא יעל.

"מאור, שבי בבקשה על הכסא, שתי כוס מים…אני בהחלט רוצה לשמוע מה קרה, אבל הרגעי נא קודם כל" 

"לא עשיתי לה שום דבר, פשוט, היא רצה לעברי בהפסקה, התנפלה עלי וקיללה אותי" המשיכה מאור את דבריה כשהיא על סף בכי.

"האם הגבת כלפיה?"

"לא, העדפתי לברוח ממנה, פשוט פחדתי שתוסיף לפגוע בי"

"כל הכבוד לך שהצלחת להתאפק, אך האם דיווחת למורה על כך?"

"כן, רצתי למורה וסיפרתי לה. אני בטוחה שהיא תטפל, אבל אני לא יודעת מה היא רוצה ממני! לא עשיתי לה כלום"

אמא יעל דובבה את מאור. היא הסבירה לה שבגיל הזה עלולות לפרוץ מריבות ואפילו ביטויי שנאה בין בנות, כך שהיא לא צריכה לקחת את הסיפור הזה קשה מדי.

"מאור, ספרי לי מה קרה בכיתה לפני האירוע הזה"

"שום דבר שיכול להיות קשור לאירוע לא קרה"

"בכל זאת, ספרי לי מה עשיתם בשיעור הסמוך לאותה הפסקה"

"המורה חילקה את המבחנים בחשבון"

"הראי נא לי את המבחן שלך, בבקשה"

יעל רואה שמאור קבלה 100 כרגיל…היא מכירה מעט את נועה ואת יכולותיה הלימודיות, כי היא עובדת בבית הספר כסייעת.

"נראה לי שנועה קנאה בך שוב. הקנאה שבה דחפה אותה כנראה לביטוי של כעס והיא השליכה אותו עלייך, כי את השכנה שלה לספסל הלימודים. אני לא בטוחה בזה, אבל סביר שזו הסיבה"

מאור נרגעה בינתיים מסערת רוחה. היא קבלה את ההסבר המשוער של אימה.

"טוב, אמא, נעזוב את זה…בסדר, אני אתגבר על ההעלבה הזאת"

למחרת, בדרכה לבית הספר, הרהרה מאור בלבה רעיון: "אני אציע לנועה להכין שיעורי בית בחשבון יחד, ולקראת מבחנים נגביר את הלימוד" הרהרה ועברה למעשה…

"בוקר טוב, נועה. אשמח אם תיעני לבקשתי: משעמם לי להכין כל יום שיעורי בית לבד, תסכימי להצטרף אלי?" כך פנתה מאור לנועה בהפסקה.

"וואו, בשמחה. זה מאד יעזור לי"

נועה ומאור המשיכו לשוחח ביניהן על פרטי ההצעה. הן סיכמו שהלימוד יתבצע בכל שבוע אצל אחת מהן לסירוגין. בינתיים, פנתה המורה למאור ביחס לתלונתה על נועה. מאור הגיבה על כך ואמרה למורה:

"חשבתי עם אמא שלי על כל מה שקרה. הבנתי שאני יכולה אולי לפתור את בעיית המתח של נועה בדרך אחרת. הצעתי לה אתמול ללמוד יחד והיא הסכימה."

"וואו, מאור, את גדולה! אשרייך שהתגברת על רגשותייך ואף חשבת בעין טובה על כל מה שקרה."

השתיים החלו את הלימוד המשותף ועד מהרה הוא נשא פירות טובים: עלייה של נועה בציוני המבחנים בחשבון וגם הקשר ביניהן הלך והתהדק.

המורה החליטה לציין לשבח את מאור וכתבה לה תעודת הוקרה להורים עם העתק למנהלת בית הספר.

הצעת דיון

1. מה עשתה נועה למאור?
2. האם, לדעתכם, ההשערה של אמא יעל סבירה? פרטו
3. מה היתה הגבורה המיוחדת של מאור?
4. האם גם אתם פגשתם בסיפור דומה בו הנעלב לא הגיב בהעלבה? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com