סיפור ילדים: סיפורו של ניצול שואה: "כל עוד אני זוכר, אני מרגיש וזה נמצא בפנים – אני חייב להוציא את זה"

סיפורנו הוא על ניצול שואה שהעלה על ספר את סיפור הישרדותו. הסיפור המפורט נמצא בספר, כמובן. כאן הבאנו את עיקרי דבריו.


"למחרת היום שהגענו לאושוויץ ידעתי שכל מי שהלך לצד שמאל – ההורים, האחים, האחיות, הדודים וכל משפחתי – כבר לא בחיים", סיפר אריה פינסקר. "… באותו רגע היה לי הכוח להדחיק את הדבר הנורא הזה, שאני פתאום יתום וצריך להילחם ולשרוד, לא עוד יום אלא עוד רגע – ואולי בזכות זה שרדתי. כל רגע המוות חיכה לי, אם ממכות, מרעב, מקור או מתנאים בלתי־אפשריים. ההדחקה הזו נמשכה הרבה מאוד שנים אחרי המלחמה". 


עבודת פרך


פינסקר נולד בשנת 1930 בעיר נאד'־וואראד שבצפון טרנסילבניה, הנמצאת כיום בשטחה של רומניה ונקראת אוראדיה. לפני פרוץ המלחמה הם היו משפחה של 11 נפשות – שני הורים ותשעה אחים ואחיות. כשהיה בן תשע פרצה מלחמת העולם השנייה, וכשנודע לאביו, יליד פולין, כי משפחתו נרצחה בפולין.. הוא נאלץ להתחבא. כתוצאה מכך הפסיק פינסקר ללמוד בגיל עשר, החל לעבוד וסָבל מהתנכלויות אנטישמיות. במרץ 1944 הגיעו הגרמנים לאוראדיה והקימו גטו בסביבת בית הכנסת הגדול. אביו נאלץ לצאת מהמחבוא ולהצטרף למשפחתו בגטו, ואחרי זמן־מה שלחו הגרמנים את כל היהודים, וביניהם פינסקר ומשפחתו, למחנה ההשמדה אושוויץ. 



בגיל 14 נכנס פינסקר עם משפחתו בשערי מחנה אושוויץ. בדקות שלפני הסלקציה (=מיון) עוד החזיק בידו של אביו, אבל אז ניתקו ידיהם והוא הלך לאיבוד בין כל אלפי האנשים שהיו שם. "באושוויץ הייתי חלק מניסוי של ילדים, שהגרמנים רצו לבדוק כמה זמן הם יכולים לעבוד בעבודות פרך", החל פינסקר לספר. "הגרמנים רצו לנצל את כל הילדים שנשארו שם בלי הוריהם, עד שימותו. במשך ארבעה חודשים שהיתי שם. מתוך כ־1,000 ילדים שרדו כ־350. היינו כבר באפיסת כוחות מוחלטת, שלדי עצמות. הייתי מיועד להמתה, אבל חיי ניצלו. הסיפור הזה כתוב בספר".



מאושוויץ עבר פינסקר יחד עם אחיו, המבוגר ממנו בשנתיים, ועם עוד 26 ילדים, לעבודות במחנה ריכוז בגרמניה. "עבדנו שם רק בבגדי אסיר – בלי סוודר ובלי מעיל. בעצם, בלי כלום… מי ששחרר אותנו היו האמריקאים. אני לא זוכר את השחרור עצמו. כבר לא הייתי מסוגל להגיב, כי הייתי באפיסת כוחות. לא יכולתי לתפוס ששחררו אותנו. שרדתי באותה תקופה הרבה בזכות אחי הגדול".


פחד תמידי


אחרי המלחמה לא רצה פינסקר לחזור לבית באורדיה וחיפש דרך לעלות לארץ ישראל. לפני שעלה לארץ עוד הספיק לגלות שאח נוסף שלו שרד את התופת. בנמל בצרפת עלה על אוניית מעפילים בלתי־לגאלית, שאיתה הגיע לחופי הארץ, שם נתפסו בידי הבריטים ונשלחו למעצר בעתלית. אחרי שהשתחרר, הגיע למוסד "נווה עמיאל" והתגייס לארגון "ההגנה". במהלך שירותו הצבאי היה מדריך לחימה ונשק קל. במהלך אותה תקופה הכיר את זהבה ז"ל, ניצולת שואה, והם התחתנו. ב־1949 הגיעה אשתו להקים את מושב היוגב במסגרת גרעין מבית־אשל. 


במהלך חייו עבד פינסקר כמדריך וכראש צוות מדריכים במשרד החינוך. נולדו לו שלושה בנים – יהודה, אילן ומנחם – ויש לו תשעה נכדים ושלושה נינים. 
לאחרונה החליט להעלות את ילדותו בצל השואה על הכתב. "כל עוד אני זוכר, אני מרגיש וזה נמצא בפנים – אני חייב להוציא את זה", הסביר. "כתבתי את הספר בשביל בני המשפחה".



איך השפיעה עליך השואה?

"שרדתי את השואה כנער. לא הייתי נשוי ולא היו לי ילדים… קרו דברים שקשה לקבל אותם. ההשפלות שעברתי בשואה הכי השפיעו עליי. זה לא רק עבודת הפרך, היתמות והתנאים הבלתי־אנושיים; זו העובדה שלקחו לי את שמי, שהפכתי למספר. תמיד היה פחד באוויר. בבוקר הייתי מחכה לערב וכשהגיע הערב, חיכיתי לבוקר (עיין דברים, כח:סז). היום, כשאני צריך להגיע לאיזה מקום, אני תמיד מגיע עשר דקות לפני – כי עדיין מקנן בי אותו הפחד שאם אעשה איזו טעות, אשלם עליה ביוקר. אנשים סביבי שילמו ביוקר על כל טעות… עברתי את כל מדורי הגיהנום. מי שהיה בתוך הגיהנום הזה לא יכול לצאת ממנו בלי שריטה נפשית מסוימת". 

זהו, אם כן, סיפורו של אריה פינסקר שזכה להינצל ולשרוד את השואה האיומה. סיפורו הוא אחד מאלפי סיפורים שהמשותף להם הוא הפלא, הנסים שליוו אותם ובזכותם חמקו מיד הצוררים, או מצאו מפלט, או מצאו חן בעיני מי מהמפקדים. היו לו לאריה הרבה נסים בדרכו ממוקדי המוות לארץ ישראל ועל כך הוא סיפר בהרחבה בספרו "כל עוד בלבב פנימה"

בנוסף, הצטרף אריה פינסקר השנה למסע לפולין "עדים במדים" של צה"ל ולפניכם קישור לסרטון ממסע זה הכולל את דבריו המרגשים שם:  https://www.inn.co.il/News/News.aspx/400521

סיפורו של אריה וסיפוריהם של רבים כמותו מזכירים את דברי דוד המלך: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י'ה. יסור יסרני י'ה ולמוות לא נתנני" (תהלים, קיח:יז-יח). זוהי אם כן התגשמותה של ההבטחה של ה' להישרדות עם ישראל גם ממלחמה קשה כל כך.

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

פרשת השבוע מתארת שני מצבים אפשריים שעם ישראל יכול להגיע אליהם: חיים טובים כשכר על נאמנותם לברית שכרת ה' אתם, ולהיפך – רשימת עונשים קשה אם לא יהיו נאמנים לברית. בסוף הצגת האפשרות הקשה, מוסיף ה' הבטחה להישרדות העם גם אם יגיע למצבים קשים כעונש על מעשיו. סיפורנו הוא דוגמה אחת מני רבות על הישרדות זו.

הצעת דיון

מהי תחושתכם בקריאת סיפור זה? שתפו
ציינו שני נסים שקרו לאריה במהלך הישרדותו.
איזו תכונה טובה הבחנתם באריה שהייתם רוצים לאמץ לעצמכם?
האם גם אתם שמעתם על סיפור הישרדות? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com