סיפור ילדים: כוחה של מילה

"מורים יקרים, צהריים טובים. בשבוע הבא נתחיל בבית הספר את התכנית הארצית שהכריז עליה משרד החינוך – 'מילה בסלע'. תכנית זו תכלול מגוון פעילויות שתכלולנה את כל הכיתות.  מטרתה היא להביא את כולנו לחשוב על המלים שאנחנו מוציאים מפינו שלא תהיינה מיותרות וודאי לא פוגעות". היתה זו הכרזתו של מנהל בית הספר "דברי חן", מר גד, בישיבת המורים השבועית.

"נשמח לקבל כבר כעת ראשי פרקים של התוכנית. תודה." ביקשה נועה אחת המחנכות. 

"הפרק הראשון בתכנית נקרא 'סיג לחכמה – שתיקה'. כלומר המשימה היא להביא את התלמידים לצמצם את דיבורם למינימום. למשל, נבקש מתלמידינו לתאר את הפעילות שהיתה להם אתמול בבית, ונעקוב אחר התנסחותם. נלמד אותם את עיקרון הצמצום, כך שהסיפור שלהם יצטמצם בארכו בלי לפגוע בתכנו העיקרי."

התכנית "מילה בסלע" התפרשה על פני רוב שנת הלימודים. היו בה הרבה פרקים שנגעו בתחומים השונים של חיי התלמידים בבית הספר, בבית ובחברה. לקראת סיום השנה וסיום לימוד התכנית יצא המנהל בהכרזה על מבצע "כוחה של מילה" וזו היתה הודעתו :

"תלמידים יקרים, המבצע שבו נחתום את שנת הלימודים ואת התכנית 'מילה בסלע' נקרא 'כוחה של מילה'. על כל תלמיד לחשוב ולהציע מילה אחת הקרובה אליו והמבטאת בשבילו פינה חשובה בעולמו האישי. התנאי לקבלת הצעה זו הוא שהתלמיד יעמוד בפני הכיתה ויסביר לחבריו מדוע בחר במילה זו. התלמיד שיצליח גם להסביר יפה וגם לשכנע את חבריו שאכן המילה שבחר חשובה היא גם בחיי אחרים יזכה בתעודה מיוחדת."

תלמידי בית הספר, בעיקר מכתות ה'-ו' יצאו לדרך והתחילו בהגשת הצעות.

"המורה, מילתי היא 'סליחה'. "היתה אחת ההצעות.

"מורתי, הצעתי היא 'בבקשה'." היתה ההצעה השניה.

"תלמידים יקרים, אין צורך שתכריזו מהי המילה שבחרתם. על כל תלמיד להגן על הצעתו בכך שיסביר את חשיבותה בפני הכיתה. מועד העלאת ההצעות והסבריהן נקבע ליום שלישי בשבוע הבא. עד אז אני מציעה שכל תלמיד יחשוב עם עצמו, עם הוריו ועם כל מי שירצה על חשיבות המילה שבחר ואז יבא מוכן לכנס הסיכום 'כוחה של מילה'.

מועד הכנס הגיע. התלמידים הגיעו עם הצעותיהם והסבריהם. צוות שופטים מקרב המורים נבחר לשפוט ולהכריע מי היא המילה הנבחרת. הצעות רבות הגיעו: "סליחה", "בבקשה", "שלום", ועוד. מבין ההצעות התקבלה ברוב דעות הצעתו של התלמיד יעקב – "תודה", אך, כאמור, מתן התעודה מותנה בהסבר משכנע שיציג התלמיד בפני חבריו לכיתה.

השופטים הזמינו את יעקב והודיעו לו שהמילה שלו – "תודה" – זכתה ברוב קולות, אך עליו להציע הסבר משכנע.

"מורים יקרים וחברי לכיתה. על המילה 'תודה' למדתי כבר בכיתה ב', כשלמדנו חומש 'בראשית'. אז הסבירה לנו המורה את תשובת האדם לשאלת ה' 'האם אכלת מעץ הדעת' האדם השיב תשובה לא ישירה. הוא אמר 'האישה אשר נתת עמדי, היא נתנה לי מן העץ ואוכל'. המורה הוסיפה ואמרה בשם חכמינו שהאדם כפר כאן בטובה שנתן לו ה'. כלומר ראה באשה גורם למכשול בעברה במקום 'עזר כנגדו' כפי שהתכוון ה' כשברא את האשה. מאז חשבתי יותר ויותר כמה חשוב להכיר טובה לכל מי שעוזר לי: להורים, למורים, לשומר בית הספר. מסיבה זו בחרתי במילה 'תודה'. " כך הסביר יעקב את בחירתו

נציג השופטים הכריז על מתן תעודת הוקרה לתלמיד יעקב. בדברי ההסבר שלו אמר:

"בנוסף להסבר המשכנע ששמענו מיעקב על בחירתו את המילה 'תודה'. אנחנו מוסיפים דברי הערכה למילה זו. שמו של כל יהודי מבוסס על המילה תודה, כי כך אמרה אמנו לאה כשהחליטה לקרא לבנה יהודה: "וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה', עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה (בראשית, כט:לה). 

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בפרשת השבוע בלק ניסה להשתמש באמצעי לחימה מיוחד כנגד עם ישראל – בכוח הדיבור. הוא שכר את בלעם לקלל כי הוא היה ידוע אז כמצליח בקללותיו, אך ה' הפך את קללותיו לברכות יפות ביותר. גם סיפורנו עוסק בכוח הדיבור, אך הפעם בהצלחה. תלמידים רבים גילו שימוש חשוב ומבורך במלים מיוחדות להם.

הצעת דיון

1. מהי המילה שנבחרה במקום הראשון במבצע "כוחה של מילה"? מוכרת לכם…? שתפו. 
2. הציעו עוד שתי מלים למבצע "כוחה של מילה" ונמקו את הצעותיכם.
3. האם יש למלים טובות כוח למניעת אלימות? הסבירו. 
4. מה היה ההסבר של יעקב להצעתו?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com