סיפור ילדים: התלמידה הממושמעת

"אמא, קשה לי עם הפקודות של המנהלת נחמה." התלוננה נועה בפני אימה רחל בשובה מבית הספר.

"למה את מתכוונת? מה קרה היום?"

"הקשיבי נא אמא. היום נכנסה אלינו המנהלת ואמרה משפט קצר: 'עד יום שלישי חייבת כל תלמידה להחזיר את התעודה למורה' "

"נועה, סליחה, אינני מבינה מה לא בסדר בזה"

"כן, אמא, לו היית בכיתה באותו רגע, גם את היית מרגישה כמוני. הפנים של המנהלת היו חמורי סבר כשהודיעה הודעה זו"

"אני מבינה שהבעיה שלך, ואולי גם של חברותייך, היא האופן בו היא אמרה את הדברים, אבל לא התוכן. כלומר, זה שצריכה כל תלמידה להחזיר את התעודה עד יום שלישי זה מקובל, אך הפריע לך שהיא אמרה זאת בפנים רציניות"

"נכון, אמא, התכוונתי לאופן."

"אם כך, אני מבקשת להסביר לך משהו. למנהלת יש הרבה תפקידים בבית הספר. עליה להשיג תוצאות ברורות ביחס להרבה דרישות שלה. כנראה, נושא התעודות כבר עבר את המידה ועליה היה להבהיר באופן חד לתלמידות להחזיר אותן מהר."

"אמא, אני רוצה גם כן לומר משהו. בדרך כלל, אני לא שומעת אותך דורשת מאיתנו בסגנון כזה לבצע משהו בבית.  ואולי בגלל זה אנחנו משתדלים למלא את הבקשות שלך. כלומר, אפשר גם לומר בסגנון אחר, יותר עדין. נכון?"

"טוב, נועה, הקשיבי. אני מרגישה שהאירוע הזה מסעיר אותך. אני אשוחח עם המורה שלך ונראה מה דעתה בענין"

רחל התקשרה אל המחנכת של נועה וסיפרה לה על השיחה המיוחדת שהיתה לה עם ביתה נועה. למחנכת היתה התיחסות שונה.

"שימי לב, רחל, מדובר באיחור של כחודשיים מאז שהבנות היו צריכות להחזיר את התעודות. בחודשיים אלה הם קיבלו חמש תזכורות ורק מחצית הכיתה זכרה להחזיר את התעודות. פניתי למנהלת בבקשה להיכנס לכיתה ולהוסיף משקל לפניותי. היא עשתה זאת באופן מוצלח, עובדה שביום שלישי כל המאחרות החזירו את התעודות. כלומר, אין מה לעשות, לפעמים צריכים לשנות את סגנון הדבור כדי להעמיד מישהו במקום."

רחל קיבלה את ההסבר, אך בקשה הוסיף משהו קצר.

"גם לי יש משהו להעיר, או לחדש. בתנו נועה ואחיה בבית מבצעים לא מעט משימות. שמתי לב לדבר מעניין. שכשהפניות שלי ושל בעלי אליהם הן בלשון מכובדת ורכה, המשימות מתבצעות ללא עיכוב ובעיות, אבל כשלפעמים אנחנו נאלצים לשנות את הטון, יש חריקות והדברים לא מתבצעים במלואם."

"עכשיו אני מבינה", הוסיפה המחנכת, "מדוע אין לי בעיות משמעת עם נועה. היא מבחינתי התלמידה הממושמעת בכיתה. כנראה היא קבלה זאת מכם ההורים. כפי שתיארת, גם אני משתדלת להעביר הוראות לתלמידותי ברכות, ובלשון מכבדת, כי גם אני מאמינה בשיטה זו להשגת תוצאות"

"נזכרתי", הוסיפה רחל, "בפתגם הלקוח מספר משלי(כ"ה:ט"ו): …'לשון רכה תשבר גרם' ". פירוש פתגם זה הוא שאם פונים למישהו בלשון רכה הדבר עשוי לשכנעו, גם אם יש לו אופי קשה כמו עצם (=גרם)."

"תודה לך רחל על התוספת של הפתגם, אשתדל לאמצו גם מחוץ לכיתה"

הצעת דיון

1. מה לא מצא חן בעיני נועה בדבריה של המנהלת?
2. מה הוא "סוד" ההצלחה של ההורים של נועה להשגת תוצאות טובות לבקשותיהם?
3. האם לדעתכם השתכנעה נועה בהסבר שקיבלה מאימה?
4. האם גם אתם הייתם ממליצים להורים, למחנכת, לפנות בסגנון עדין ורך למילוי בקשות?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com