סיפור ילדים: מה התחדש לתלמידי כיתה ו' בנושא הצניעות

הנושא השנתי לשנת תשע"ט, שהכריז עליו משרד החינוך, הוא "צניעות". המורים הוכשרו בקיץ בהשתלמויות שונות שעסקו בהיבטים הרגשיים, הערכיים והמעשיים של הנושא, ועבור התלמידים הוכנו מרכזי למידה על ידי צוותי עבודה של המשרד.

"מורים יקרים, שלום" פתח שר החינוך את דברו בסרטון שהופץ בכל חדרי המורים. "הצניעות בלבוש נתפשה במשך שנים רבות כערך דתי, ואף שמרני מדי. יש לי חדשות בשבילכם, רבותי המורים וגבירותי המורות. יותר ויותר הורים מכלל האוכלוסיה מודעים לבעייתיות שקיימת בלבוש לא צנוע ומוטרדים מחשיפת יתר של ילדיהם ללבוש לא צנוע, בעיקר בעידן החופש הבלתי מוגבל כמעט, שקיים אצל ילדים להגיע לאתרם שונים. המטרה שלנו בפעילויות השנה תהיה לעורר את המודעות לנזקים שעלולים להיגרם מלבוש לא צנוע, כגון לחציית קוים אדומים בתחום שבינו לבינה, התפתות לקשר מסוכן עם דמות לא רצויה או לא ידועה וכדומה…"

המורים בבית הספר "דרכי נועם"  צפו בסרטון וגם השתתפו בהשתלמויות של המשרד, אך עדיין הציקו להם שאלות, יותר בהיבט היישומי: איך מצליחים להעביר לתלמידים מסר בנושא זה? הם פנו ליועצת בית הספר ובקשו ממנה שתרכז חומר מתאים לנושא זה.

"מורים יקרים" פתחה היועצת נועה. "גם אני שייכת לצוות החינוכי של בית הספר גם אצלי התעוררו שאלות כאלה. חשבתי שהדרך להעביר את המסר של צניעות בלבוש תעבור דרך הסברת חשיבות הצניעות בכלל, הצנעת הפרטיות, האישיות הייחודית של כל אחד. למשל, לא כל תלמיד מעוניין לחשוף את הידע שלו באומנות או בספורט. ואם הוא עושה זאת, עלינו המחנכים לבדוק אם אין רצונו להתבלט ולתפוש מקום חשוב בחברה. הצניעות בהליכות היומיומיות היא ערך נושק לצניעות הלבוש. בעצם יש ביניהם משהו משותף – שמירה על האוצרות שלנו."

דברי ההסבר האלה של היועצת נועה נפלו על אוזן קשבת. המורים שמחו לשמוע נקודת מבט שונה במקצת וראו בכך סוג של "טיפ" להרצת הנושא.

חלק מתהליך ההפנמה של נושא הצניעות כלל פנייה לתלמידים להכין עבודות בנושא: חיבורים, ספורים, לקט מקורות וכו'.

"מורתי, בוקר טוב" פתחה סיגלית, תלמידת כתה ו' את דבריה" יש לי מקור שהוא אמנם קצר, אך אבא שלי הציע לי לשתף את הכיתה בו."

"מהו הפסוק, סיגלית?" שאלה המחנכת סמדר

"ואת צנועים חכמה" (משלי, יא:ב)

"ומהו ההסבר ששמעת מאביך?"

"תלמידים שפחות מבליטים את עצמם, מתגלים אחר כך כתלמידים מצטיינים"

"תלמידים יקרים" פנתה המורה סמדר לכיתה. "שמענו כעת פסוק מספר משלי, מחכמתו של שלמה המלך. יש למישהו רעיון איך לקשר פסוק זה לצניעות הלבוש שבה אנחנו עוסקים?"

"כן, המורה, יש לי רעיון" בקשה גלית להשיב

"בבקשה, גלית"

"כמו שהחכמה יקרה מאד וחשוב להצניע אותה, לא להתגאות בה, כך אולי גם הגוף שלנו בחלקים מסוימים חשוב לשמור אותו לעצמנו ולא לחשוף אותו"

"יפה גלית, מה דעתכם תלמידים יקרים?"

חלק מהתלמידים הזדהו עם ההשוואה, אך חלק אחר היה זקוק להסבר נוסף שהשמיעה המחנכת אחר כך.

הפעילות בנושא הצניעות נמשכה לאורך כל השנה. לקראת סיומה הוטלה משימה על כל כיתה – להכין כרזה או חומר כתוב קצר על משמעות הצניעות. זה יכל להיות חיבור, סיפור, שיר או לקט מקורות.

כיתה ו' בחרה להראות שהערך "צניעות" רחב ואינו קשור רק לצניעות בלבוש. הכיתה הכינה כרזה יפה ובה כלולים עוד ארבעה היבטים מלבד ההיבט שבו עסקו במשך השנה (מתוך ויקיפדיה):

• מתינות בפעולותיו של אדם או בהופעתו החיצונית, כאשר הוא לא רוצה למשוך תשומת לב מופרזת.
• הסתפקות בצרכים מינימליים ובסיסים יותר. באכילה, בלבוש או ברכוש.
• הכרת האדם בערך עצמו, ללא גאווה והתנשאות על האחר (ענווה)
• צניעות שקרית או מזויפת, צורה של התרברבות דרך השמצה עצמית מוגזמת, הצטנעות.

היכן פוגש הסיפור את פרשתנו

בפרשת השבוע מסופר על המבוכה שהיתה לאדם ולחוה אשתו כשגילו שהם עירומים. אך, מיד התעשתו ואלתרו לעצמם כיסוי של עלה תאנה. העיסוק הממושך של התלמידים בנושא הצניעות, ודאי נשא פרי דוגמת ההעמקה של תלמידי כיתה ו' בערך זה.

הצעת דיון

1. מהי צניעות? האם היא מתיחסת רק לביגוד?
2. מדוע חשב שר החינוך לנכון לעסוק במשך שנה שלמה בנושא הצניעות?
3. מה גרם לאדם ולחוה לחוש מבוכה בהיותם עירומים? (היעזרו בהורים/מורים)
4. האם עורר סיפור זה חשיבה מחודשת אצלכם ביחס לצניעות? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com