Share

הדפסה

דן הוא אחיו הבכור של גיל. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ומשרת כיום ב"גולני". כשהוא בא הביתה ל"חמשוש" (=חופשת סוף שבוע), גיל וטל אחיו הקטנים לא מוותרים לו שיספר להם חויות מהצבא. לא תמיד יש לדן חויות מיוחדות, אבל בעצם, כל מה שיספר לאחיו הקטנים, יהיה בעיניהם חויה.

בשבוע שעבר, הוא חזר עם מראה חריג מאד: בגדיו היו מאובקים, זקנקן התחיל לכסות את פניו, והוא היה עייף ומרושל בלבושו. זאת הפעם הראשונה שהם זכרו אותו כך. כמובן, הפעם לא "התנפלו" עליו אחיו הצעירים כבכל ביקור, אלא הניחו לו "לנחות" ולהירגע. הוא היה זקוק ליותר מזה. הוא פשוט הלך ישר לחדרו, לאחר אמירת "שלום" חטופה לכולם, ושכב לנוח כמה שעות כך, עם הבגדים וחלק מהציוד האישי שנשאר עליו.

רק בערב הוא התאושש מעט, קם, התקלח והצטרף למשפחה לארוחה.

"מה קורה?" "מה העייפות הגדולה שנפלה עליך?" שאלו כולם. דן כבר הכין את התשובות הקצרות כרגיל.

"ביצענו הלילה משימה חשובה, אך מאד מאמצת!"

"אולי תפרט יותר, בבקשה?"

"ובכן, אתם יודעים שהצפון לא שקט. היו חדירות מחבלים רבות בזמן האחרון. המג"ד (=מפקד הגדוד) החליט לעשות לזה סוף! לאחר אימונים רבים, יצאנו למשימה. בתחילת התדרוך, שארך כמה שעות, פתח המג"ד תנ"ך והקריא לנו מספר פסוקים מספר יהושע (פרק ח'):

ד. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר, מְאֹד; וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם, נְכֹנִים.  ה וַאֲנִי, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב, אֶל-הָעִיר; וְהָיָה, כִּי-יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.  ו וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ, עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן-הָעִיר–כִּי יֹאמְרוּ, נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה; וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.  ז וְאַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם, אֶת-הָעִיר; וּנְתָנָהּ ה' אֱ'לֹהֵיכֶם, בְּיֶדְכֶם.  ח וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר, תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ–כִּדְבַר ה', תַּעֲשׂוּ; רְאוּ, צִוִּיתִי אֶתְכֶם.

"יהושע", הסביר המג"ד. "תדרך את חייליו לקראת כיבוש העיר 'העי'. הרעיון הצבאי שהיה סודי, היה להפתיע את האויב! אנשי העי ירדפו אחרי פלוגה אחת מחיילי יהושע, יצאו מהעיר וברגע זה יינתן האות (=סימן) לפלוגה השניה להכנס לעי מהצד האחורי ולכבוש אותה כשהיא בעצם ריקה מחיילי האויב. רעיון זה הצליח והפך מאז לנחלת הרבה צבאות בעולם".

"שימו לב, חיילים!", המשיך המג"ד, "המשימה שלנו דומה בעקרון למשימה של יהושע. המחבלים יושבים על הגבעה שמולנו. אנחנו נתקוף אותם משני כיוונים נגדיים ונפעל בזהירות ובחכמה, כך שהפלוגה שתתקוף מאחור תהיה גורם ההפתעה החזק שיכניע אותם".

"זהו! זוהי הסיבה לכל מה שראיתם!" סיים דן, "אסור לי לספר לכם פרטים נוספים, מותר לי רק לומר לכם שהמשימה הצליחה ברוך ה'!".

"וואו", איזה אח גדול יש לנו! איזה מפקד אמיץ וחכם יש לך!".

אבא שלהם סיים ואמר: "כבר למדנו מזמן שצריך ללמוד מנסיון העבר. הפעם ראינו לאיזה רווח גדול ניתן להגיע, פשוט, הצלת נפשות!".

שאלות לדיון

1. מהי הסיבה לדעתכם שהמג"ד הקריא את סיפור כיבוש העי מספר יהושע?
2. מה היה המיוחד בשיטת הלחימה שבה כבש יהושע את העי?
3. מי למד לאחר הרבה שנים מסיפור זה שיטה לתקוף את המחבלים?
4. האם שמעתם על סיפור של לימוד מניסיון העבר? תוכלו לשתף אותנו בסיפור?

קרדיט תמונות: חייל- for israel