סיפור ילדים: מי זכתה בתואר "משפחה שכזאת"

"אמא, הגיעה כבר השעה ארבע?" שאלה נועה את אמא אביגיל לוי. נועה קבלה רשות מאמא ללכת לחברתה בשעה ארבע אחר הצהריים, והמתינה בקוצר רוח לשעה ארבע.

"לא. עוד רבע שעה"

בהגיע השעה ארבע, לא היתה צריכה נועה להזכיר לאימה. אמא הודיעה לנועה כי רשאית היא כבר ללכת. ההתנהלות של ילדי המשפחה מול כללי ההתנהגות, ידועים לשבח בקרב החברים והשכנים למגוריהם. המפתיע בענין זה הוא שההורים מאד מקפידים על ביצוע הוראות, הן שלהם לילדיהם, והן אלה שנתנו לילדיהם. הדוגמה שלפנינו ממחישה זאת והיא גם יכולה לשמש נקודת ציון לשבח להורי המשפחה. ובכן, כשמגיעים חברים לילדי המשפחה, קורה שמשך שהייתם הוא הרבה יותר מהמתוכנן. שום דבר לא ימנע מביצוע לוח הזמנים המשפחתי: ארוחת ערב תתקיים בשעתה, סיום הפעילויות יתבצע בשעתו, וגם שעת השינה תהיה בעיתה ובזמנה.

במשפחת לוי יש עשרה ילדים. הקטנה בת שנתיים והגדול בן ארבע עשרה. במסגרת הארוע השנתי – בחירת "משפחה שכזאת" – הגיעה יערה נציגת ועדת הפרס לפגישה עם הורי המשפחה. עיריית עפולה נוהגת מזה חמש שנים לקיים תחרות זו בקרב האוכלוסייה, כדי לעודד התנהלות מיטבית של המשפחות.

"שלום לכם, דוד ואביגיל, הורי משפחת לוי. כפי שתאמנו מראש, אני מגיעה אליכם כעת לשיחה קצרה. במסגרת האירוע השנתי, תפקידי כנציגת הועדה הוא לקבוע אתכם מועד לריאיון וכן לתצפית במשפחה באחד הימים שתבחרו. מסכימים?"

אמנם ביקורה של יערה נקבע מראש, אך מוזר לדוד ולאביגיל לשוחח על נושא זה. התנהלותם כהורים כל כך פשוטה וטבעית, צנועה  וללא "זרקורים", אך, מה לעשות, קשה לעמוד מול ההפצרות של יערה. לפני כן, היה זה ראש העיר עצמו שהתקשר וביקשם להצטרף לתחרות. בתחילה, לא הסכימו כלל לשמוע על כך.

"אין בעיה, יערה. בענין הריאיון, תוכלו להגיע באחד הערבים לאחר שעת השינה, כמובן. בענין התצפית, בכל ערב שתרצו, די בהודעה טלפונית סמוך לביקור."

"איזו פתיחות וגמישות! הלואי עלי…תודה לכם, נשתמע"

ועדת הפרס שהיא בעצם הגורם השיפוטי, מורכבת מנציגי המחלקות השונות בעירייה: המחלקה לחינוך, המחלקה לשירותים חברתיים ומחלקת שפ"ע (=שיפור פני העיר). כל נציג מחלקה בודק בריאיון ובביקור את תפקוד המשפחה מהיבטיו הוא. בסך הכל, הנציגים אמורים לבדוק את הנקודות הבאות: גודל המשפחה ביחס לתנאים הפיזיים (גודל הבית וכו'), הכלכליים, ובעיקר את התפקוד של בני המשפחה ביחס למשימות (אוירה, עמידה במשימות וכו')

הועדה קיימה ריאיון עם ההורים באחד הערבים, לאחר שעת השינה, כמובן, ולאחר מכן גם ביקרה בבית המשפחה במהלך ארוחת הערב ולאחריה, לקראת שעת השינה. חברי הועדה יצאו מופתעים משני מפגשים אלה. הם העלו בכתב את מה שראו, לקראת ישיבת סיכום הביקורים בבתי המשפחות המומלצות, ולקביעת המשפחה הזוכה. להלן נקודות בולטות מסיכום הבקורים:

• אוירה רגועה
• משמעת גבוהה
• פשטות: בית בן חמשה חדרים/ ריהוט מינימלי, אך מספיק
• עזרה הדדית בין הילדים, שותפות בביצוע המשימות
•   תזונה בריאה

ישיבת הסיכום לביקורים במשפחות התקיימה. הדיון על בחירת המשפחה שתזכה בתואר "משפחה שכזאת" היה סוער. אמנם כולם שבחו את הנתונים שנצפו בביקורים אצל משפחת לוי, אך היו שהעלו בקורת ביחס לפתיחות של המשפחה לעולם הרחב. היעדרות מחשב בכל חדר ילדים היתה לאחד החברים חיסרון, בכך שאין הילדים חשופים ליידע עולם, ועוד הערות מהסוג הזה. בסופו של הדיון נבחרה משפחת לוי לתואר זה מהנימוקים הנ"ל.

ראש העיר הזמין את כל המשפחה למשרדו הגדול בבניין העיריה והעניק להם שי ותעודת הוקרה והערכה רבה. השי היה השתתפות של כל ילד באחד מחוגי המתנ"ס, למשך שנה, ומנוי משפחתי שנתי לבריכת השחיה.

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

מפרשתנו למדנו שמטרת מעמד הר סיני היתה להטמיע בנו משמעות ליחסינו עם ה', כורת הברית אתנו. היחסים שבין הורים לילדיהם, צריכים גם כן להיות עם משמעות. משפחת לוי זכתה בתואר "משפחה שכזאת" בזכות הצלחתה להטמיע משמעות ליחסים שבין ההורים לילדיהם.

הצעת דיון

1. מהי המשמעות של היחסים בין ההורים לילדיהם במשפחת לוי, כפי מה שהבנתם?
2. מדוע עמידה על משמעת מצד ההורים, לא פגמה, לדעתכם, ביחס הכבוד של הילדים להוריהם?
3. האם לדעתכם צריך לתת משמעות גם ביחסים שבין מורים לתלמידים? הסבירו
4. האם גם אתם מכירים משפחה שכזאת, משפחה הדומה למשפחת לוי בנקודות הציון שבסיפור? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com