סיפור ילדים: מזל טוב לדודתי חמדה

"דודה חמדה, מה שלומך?" פנתה אליה האחיינית רונית. זוהי שאלה שגרתית, הנשמעת מפיה ומפי אחיה בכל פעם שהיא באה אליהם לשבת.

"ברוך השם טוב" זוהי גם תשובתה הרגילה של חמדה, לא תמיד בפנים שמחות. בדרך כלל היא מוסיפה לספר על חידושים שהיו אצלה בתחום העבודה במשך חודש-חודשיים שלא בקרה, כך שהתשובה נעשית יותר מחודשת מהשאלה.

חמדה היתה רווקה במשך שנים רבות. היא ניסתה כחברותיה למצא את בן זוגה בדרכים המקובלות בצבור שלה, אך מאמציה לא נשאו פרי. האחיינים הצעירים לא כל כך מבינים במורכבות הנושא. כשהם שואלים "מה שלומך" או "מה נשמע" הם מצפים בעצם לשמוע בשורה טובה, על חתונה קרובה.

חמדה היא בחורה רצינית שלא נותנת למצב להכריע אותה. אינה מתייאשת, אלא מוכנה לשמוע כל הצעה שיש בה סיכוי לפתור את בעיית הרווקות שלה. הגיל שלה מתקדם, אך המאמצים והנסיונות לא פוחתים. יום אחד קראה באחד העתונים ידיעה:

" 'בשורה טובה. יפעת, אשה בת ארבעים, ילדה בת לראשונה' מדובר באשה ששנים רבות ציפתה ללדת והנה זה הגיע…כשנשאלה מה עשתה לאחרונה דבר שגרם לזירוז המצב, השיבה: 'מאז שהתחתנתי לא הפסקתי מלהתפלל. אך ידוע אצלנו שצדיקים, מתקבלת תפלתם בהרבה מהמקרים. ידוע שילדים נחשבים לצדיקים. לאחרונה התוודעתי לארגון המפעיל תלמידים קטנים לאמירת תהלים לכל מי שפונה אליו. בקשתי שיתפללו עלי והנה נושעתי, תודה לא'ל.' "

ידיעה זו עוררה אותה לעשות מעשה ולפנות גם כן לאותו ארגון. היא לא הפסיקה את תפילותיה, אך רצתה שגם ילדים יתפללו עבורה. אכן, לאחר שלושה חודשים קבלה הצעת היכרות עם גד ולאחר חודשיים של פגישות ביניהם החליטו להתחתן.

"אמא, דופקים בדלת" שמעה רונית.

"אולי זו חמדה?" הביעה אמא את משאלתה

"אמא, צדקת. חמדה הגיעה אבל עם זר פרחים גדול…"

"ברוכה הבאה, חמדה. את נראית היום מאושרת. תני לי לנחש מדוע…"

"בבקשה"

"ישנה הצעה טובה על הפרק?"

"נכון, יותר מזה. כבר הרבה זמן לא הייתי אצלכם. לא רציתי לספר לכם בטלפון, אלא לבא בעצמי. בחסדי ה' הגיע הבחור המיוחל…"

"וואו. ומה עכשיו? היכן הדברים עומדים?"

"זהו זה. החלטנו להתחתן!"

שאגות שמחה פרצו מכל עבר. כל בני הבית הספיקו להגיע לכניסה

"מזל טוב, מזל טוב. ברוך ה' שלא עזב לא אותך ולא אותו. אשריכם" ברכות רבות השמיעו אבא, אמא והאחיינים של חמדה

"ומה עושה כאן הזר הגדול?"

"את הזר הגדול אני מבקשת לתת לכם משפחתי היקרה, להביע בכך את התודה לכם על העידוד ועל התפילות לאורך כל השנים. בנוסף, הכנתי תרומה גדולה שאותה אני מתכננת להעביר לארגון התהלים שדאג לתפילות הילדים."

היכן פוגש הסיפור את הפרשה

גם בפרשת השבוע מסופר על תפילת משה על עם ישראל שחטא בעגל. הוא התפלל ארוכות ובסוף נענה. יש הרבה מה ללמוד מתפילתו לתפלותינו שבכל יום.

הצעת דיון

1. על מה התפללו התלמידים?
2. האם התפתחה, לדעתכם, תחושת ייאוש אצל חמדה? מדוע ?
3. מהי הסיבה לדעתכם שתפילת ילדים רצויה יותר לפני ה'?
4. האם גם אתם חוויתם תחושה מיוחדת באחת מתפילותיכם? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com