הדפסהסכנת העושר
חיים טובים הם חיים שבהם יש איזון נכון בין רצונות האדם ובין צרכיו האמתיים. לעתים רוצה הוא דבר שאינו צריך ומימוש אותו רצון הופך לו לקללה, חלילה. העושר נחשב אצל הרבה מבני האדם כחלום נכסף. הרבה מבני האדם חושבים שעושר ואושר הם "זוג תאומים"…פרשת "האזינו" מלמדת שיש לשנות תפישה זו ולעתים העושר הוא אף מסוכן לאדם. מדוע? את העושר משיגים העשירים בדרך כלל במאמץ מסוים, גדול או קטן, כל אחד לפי מזלו. ובהגיעם לאחד משיאי משאת נפשם מתעורר בהם רגש גאוה: "אשריי, למה הגעתי! כעת אוכל להתמודד עם העשיר ההוא, ולא ירחק היום שאעבור אותו בהיקף הרכוש שבידי" ועוד כהנה התבטאויות המביאות את העשיר להתנשאות על סביבתו. לאט לאט נעלמים מקרבתו ידידיו, אותם שעמלו ועמלים לפרנסתם בזעת אפם, ובעבר היה ידידם, אך ההתעסקות הכלכלית והעושר שבא בעקבותיה גרמו לו להתרחק מהם.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "סכנת העושר"
ללמוד מנסיון העבר
"אין חכם כבעל נסיון", אומר הפתגם. חכם גדול ממנו לומד מנסיונות אחרים. פרשת "האזינו" מלמדת שצריך ללמוד מנסיונותיהם של אבותינו. העולם אינו הפקר: כל הרוצה יתנהג כרצונו ללא כללים, ללא חוקים, אלא יש בעל הבית לעולם והוא קבע חוקי התנהגות, על פיהם חייבים להתנהג. מי שעובר על החוקים צפוי לעונש בהתאם לחומרת העברה. אבותינו חטאו ונענשו בעונש גלות, העונש החמור ביותר. חובתנו ללמוד את ההסטוריה שלהם ולא לשוב לאותם חטאים שהביאו עליהם ועלינו את החורבן. לימוד נכון של ההסטוריה יביא אותנו לתיקון המעשים ולבניית חברה בריאה, בה ישוב ה' לשכון בתוכנו.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה " ללמוד מנסיון העבר"
כפיות טובה
זוהי מידה מאד מרכזית ויסודית ביהדות. כבר האדם הראשון נכשל בהאשימו את האישה שפיתתה אותו. רש"י (=רבי שלמה יצחקי, פרשן מרכזי של התורה) אומר בשם חז"ל: "כאן כפר בטובה". פרשת "האזינו" מתארת מצב קשה בו עם ישראל עלול להיענש על כפיות טובה לאומית, התנהגות הפוכה מהמצופה, ביחס לטובות שקבלו מאת ה', אביהם שבשמים, מאז יציאת מצרים, דרך המדבר ועד יישובם בארץ ישראל לבטח מכל אויביהם. כפיות טובה היא התעלמות גמורה מטובה שנעשתה לאדם והתנהגות לא ראויה כלפי המטיב. כפיות טובה נחשבת גם אם נעשתה במרחק גדול של זמן. על המוטב לזכור את המטיב ולהכיר בטובתו.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה " כפיות טובה"
מידה כנגד מידה
במערכת החינוך ידועות גישות שונות ביחס לענישה על עברות משמעת של תלמידים או ילדים. פרשת "האזינו" מלמדת שענישה יעילה היא זו שפועלת בעיקרון "מידה כנגד מידה". כלומר, על העונש לרמוז על העברה. כגון, מי שאחר לבא לבית הספר, עליו יהיה להתעכב בבית הספר כמספר הדקות שאחר. מי שזלזל בנקיון החדר, עליו יהיה לדאוג לנקיונו וכיוצא בזה. עיקרון זה נלמד מהנהגת ה' את העולם. ה' מזהיר את עם ישראל, שאם יחליף, חלילה, את הנהגת ה' בעבודה זרה , יחליף גם ה' את הנהגתו אותם בגוי אחר – "מידה כנגד מידה", כלומר יסיר את השגחתו מהם ויהיו חשופים לפגיעות האויב.
חידת המידות
ילדים יקרים, שימו לב.
בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.
רציתי להיות מאושר
חשבתי להיות עשיר
אך חברי לי הזכיר
את הפתגם: "איזהו עשיר?