הדפסה

חינוך ילדים

הורים אוהבים את ילדיהם. הם חשים כלפיהם קרבה רבה, כאלו היו עצם מעצמם. ממקום זה הם דואגים לחינוכם הטוב בתוך כלל הדאגות והמאמצים להטיב אתם בכל הדרוש לקיומם ולגידולם הטוב. חינוך ילדים לדרך טובה מצריך כוחות מיוחדים. לעתים, הסביבה החברתית בה גדלים הילדים עלולה להוסיף קושי נוסף על הקיים. או אז, אם אין להורים די כלים לחינוך טוב, ניכרת השפעה קטנה או גדולה על הילדים, השפעה שספגו, ברצון או בלעדיו, מהתרבות הנפוצה, מהחברים השונים. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו על יוסף שהצליח לחנך את בניו במצרים, בין עובדי עבודה זרה, הרחק מאביו וממשפחתו, בדרך "ישראל סבא" לשמחת סבם יעקב.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "חינוך ילדים"

שקר למטרת שלום

אחד התנאים לקיום חברה הוא הנאמנות לאמת: אמת בדבור, אמת במסחר, אמת במשפט ועוד. לעתים נאלץ אדם לשקר. יתכן והוא עצמו מרגיש מאד לא נוח עם זה, אבל ודאי שלמי ששקר לו, זה לא נעים וכשהלה יגלה זאת הוא ייפגע וגם אמונו בדובר השקר ייפגע. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו שיש יוצא מן הכלל בענין חשוב זה. אם מטרת הדובר היא שמירת שלום או הבאת שלום מותר לו לשקר. כך נהגו האחים כשפחדו מעונש קשה על חטא יוסף. ידועים הספורים על אהרן הכהן שהיה רודף שלום וכדי להשיג את השלום היה אומר לכל אחד מהצדדים שרבו,  שחברו מעוניין להשלים אף שזה לא היה נכון לאותו רגע.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "שקר למטרת שלום"

חסד של אמת

"עולם חסד ייבנה" (תהלים, פט:ג). החסד הוא אחד מעמודי העולם. רגש הנתינה לאחר קיים אצל הרבה מאתנו. זהו מצב בריא וטוב והלוואי שילך ויגדל. אך לעתים מתגנבת לה איזושהי תחושה בלב הנותן, שבעצם, הנתינה לאחר היא מאד כדאית לו עצמו, כי, מי יודע, אולי גם הוא יזדקק לעזרה כלשהי בעתיד. "חסד של אמת" הוא כינוי מקובל לכל העוסק בכבודם של הנפטרים – "חברא קדישא". הם ודאי לא מצפים לגמול מהנפטרים, לכן החסד שלהם הוא אמתי. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו על חסד כזה. אך בפרשת "חיי שרה" למדנו שגם חסד עם בני אדם חיים מכונה לעתים "חסד ואמת". שם פונה העבד למשפחת בתואל ומבקש לעשות "חסד ואמת" עם אברהם שעדיין חי. כלומר, חסד שמגיע ממקום נקי מציפיה לטובת הנאה הוא חסד של אמת – "חסד ואמת".

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "חסד של אמת"

התנצלות

בדרך כלל כוונותיו של אדם במעשה שעושה הן טובות. אך לעתים נגרמת תוצאה שלילית ממנו, גם כשהכוונה היתה טובה. למשל, מלצר שהחליקו לו צלחות ממגש ונשברו, לא תמיד ניתן להאשימו – אם הוא לא הגזים בכמות המשקל וכדומה. בכל זאת, מצפים ממנו להביע התנצלות על הנזק שנגרם. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו על יעקב שהתנצל בפני בנו יוסף שלא קבר את רחל, אמו של יוסף, במערת המכפלה, אלא בבית לחם, מאחר והדרך למערה משם היתה ארוכה. הוא התנצל, למרות שהיתה הצדקה למעשה שעשה.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "התנצלות"

חידת המידות

ילדים יקרים, שימו לב.

בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.

"אני לא אשם" הכריז יוסי

"לא אמרתי זאת" השיב אבי

"אז מה בעצם רצונך?"

"שתומר משהו לזכותך"