הדפסהדין אחד
"כולם שווים בפני החוק". עיקרון זה עולה מדי פעם כתביעה מצד הציבור או הרשויות להשוואה בדין בין כל האזרחים. פרשת "משפטים" מלמדת שעיקרון זה נחקק כבר בתורה מאז נתינתה לנו בהר סיני, וגם נושא התפקיד הבכיר ביותר בישראל שווה בפני החוק.
למאמר המלא וסיפורי ילדים על המידה "דין אחד"
"מי מקלל את הוריו?!"
אכן, מי מקלל את הוריו?! מעמד ההורים במשפחה בחברה המערבית, כסמכות לכל דבר, נפגע לאחרונה. הורים לא תמיד מצליחים לאכוף את דבריהם, את הוראות החינוך שמתוקף תפקידם, ולא מעט פעמים גם מוגשות נגדם תביעות משפטיות על "חריגה מסמכותם". פרשת "משפטים" מלמדת שמעמד ההורים במשפחה הינו גבוה וסמכותי ביותר, והעונש על פגיעה בכבודם הוא החמור ביותר בהשוואה לפגיעה דומה באזרח מן השורה.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "מי מקלל את הוריו?!"
גנבת נפש
חוקים תקינים של כל חברה אנושית מחייבים גם ענישה על עברות. גנבת רכוש מחייבת ענישה מתאימה, בדרך כלל כזו שגם תהווה הרתעה בפני גנבים אחרים, שיימנעו אף מלחשוב על אפשרות כזאת. מה דינו של מי שגנב בן אדם וגם מכר אותו? עברה כפולה וחמורה ביותר! פרשת "משפטים" מלמדת אותנו שגנבת נפש אינה במסלול הרגיל של ענישה ממונית. שום קנס שבעולם לא יהווה עונש מהותי לעברה כזו. העונש על כך הוא החמור שבעונשים – עונש מוות!
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "גנבת נפש"
רחמים בדין
עשיית דין בעוברי עברה היא חובת כל חברה מתוקנת. אך המחוקק האנושי לא תמיד שם לב למניעים פנימיים, רגשיים, המתלווים לעובר העברה. למשל, יתכן ועובר העברה היה נתון בתנאים כה קשים שגרמו לו לבצע את אותה עברה. לכן, לא יהיה נכון להשוות עברה שלו לעברה דומה שנעשתה על ידי מי שלא היה באותה מצוקה. פרשת "משפטים" מלמדת אותנו על מקרה דומה שבו צריך לעשות הבחנה בין שני גנבים: בין מי שבמהלך הגנבה התבזה ובין מי שהגנבה התבצעה על ידו ללא תחושת בזיון. זוהי "רגישותו" של המחוקק הא'להי, שופט העולם, א'להי המשפט.
חידת המידות
ילדים יקרים, שימו לב.
בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.
"סליחה, סליחה, לא שמתי לב"
מיהר אבי לבקש מכל הלב
ביקש סליחה מאמא רחל
שבטעות בפיו קלקל