הדפסה"אומר לך את האמת? אני כבר לא יודע במה להעניש את נהגי המשאיות" הביע ניצב המשטרה דני את מצוקתו בפני שר התחבורה, יואב.
"ספר לי בבקשה על סוגי הענישה שאתם נותנים על עברות תנועה", ביקש שר התחבורה מניצב המשטרה.
"תלוי מה היא העברה. לכל עברה יש עונש בהתאם לחומרתה"
"יפה, אבל נתמקד עכשיו בנהגי המשאיות. ספר לי תחילה על התאונות בחודש האחרון בהן היו מעורבים נהגי משאיות"
"ובכן, שלוש תאונות קשות, בהן קופחו חייהם של חמישה בני אדם!"
"האם בדקתם כבר את נסיבות התאונות: תנאי הכביש, הרמזורים, בעיות החלקה?", שאל השר.
"מי כמוך יודע שבכל אלה משרד התחבורה משקיע המון משאבים לשיפור תנאי התעבורה: סלילת כבישים חדשים, בניית מחלפים, תוספת נתיבים ועוד".
"אם כך, לאיזו מסקנה הגעתם?"
"הגורם האנושי היה ויהיה, כנראה, הגורם המכריע בתאונות", השיב הניצב. "פשוט, אנשים נוהגים כשהם עייפים, בניגוד לחוק המחייב מנוחה בין נסיעה לנסיעה, וכן משתמשים בפלאפון בנסיעה, מה שמסיח את דעתו של הנהג ועוד דברים הקשורים לנהג עצמו."
"ומה הם העונשים שבידכם לעברות חמורות כאלה?"
"כמובן, שלילת רשיון"
"ובכן, הנושא כבד. עלי לעיין בו כשבוע ימים ואז אנסה להציע משהו" סיכם יואב שר התחבורה את הפגישה.
*
לאחר כשבוע ימים חזר יואב ונפגש עם דני.
"דני, נראה לי לשנות כוון בכל נושא הענישה. הענישה צריכה להיות בכוון של מפגש עם חומרת העברה. כלומר, כל עוד שהנהגים לא ירגישו מה גורמת תאונה קטלנית, לא יפנימו את חומרת העברה"
"לכן…?"
"לכן, אני חושב לחייב כל נהג משאית שעשה תאונת דרכים, ולו קלה, לבצע עבודות שירות בבית חולם 'לוינשטיין' שמאושפזים בו נפגעי תאונות דרכים. אולי, כשיראה בעיניו את תוצאותיה הקשות של תאונת דרכים כלשהי, יבין את חומרתה."
"מה יהיה אורך תקופת עבודות השירות?"
"תלוי ברמת העברה. אם התאונה גרמה לפציעה קלה – חודש ימים, אם יותר מזה – שלושה, ועד שנה שלמה במקרה של נטילת חיים."
"זה נראה לי רעיון מבריק ואמתי. פשוט – 'מידה כנגד מידה'. אתה, הנהג, גרמת לפגיעה בשיגרת החיים, גם שיגרת החיים שלך תיפגע", התרשם ניצב המשרה דני מהרעיון.
"שים לב, דני, שהענישה לפי הצעתי, תהיה בהדרגה. תחילה חודש ימים, בהמשך – שלושה ועד שנה שלמה. כל תקופה תפנים לנהג בהדרגה את חומרת העברה שביצע. תקוותי שהצעתי זו תתקבל ושלא נצטרך להשתמש בה…"
"אסיים בסיפור קצר" המשיך שר התחבורה יואב, "סיפור שימחיש את חשיבות הרעיון הזה. לפני כחצי שנה נפגע ידיד שלי בתאונת דרכים. תמיד כששמעתי בחדשות על פציעה קלה, דמיינתי שמדובר בפציעה שסובלים ממנה תקופה קצרה ואחרי מס' שבועות או חודשים חוזרים לשגרת החיים. אך, כשבקרתי בבית 'לוינשטיין' את חברי ראיתי שמדובר בפגיעה הרבה יותר קשה . ידידי איבד את שתי אצבעות ידיו הימנית! הוא אמנם השתחרר הביתה לאחר שלושה חודשים, אך הנזק נישאר לכל חייו. באותה הזדמנות 'הצצתי' גם למחלקות אחרות בבית החולים וראיתי תוצאות של תאונות קשות, שלא נדע…"
הצעת דיון
- האם העונש של שלילת רישיון הועיל לצמצום התאונות?
- מה היתה ההצעה לענישה של שר התחבורה?
- האם יש הדרגתיות בהצעה שלו? במה?
- מה דעתכם על תאונות הדרכים בארצנו האהובה? מה הייתם מציעים לצמצום התאונות?