הדפסהבבית הספר "אהבת ישראל" מתקיים כל שנה מבצע לאורך כל השנה. בשנים האחרונות התקיימו המבצעים הבאים: אימוץ גנים ציבוריים, איסוף מצרכי מזון לנזקקים ועוד. לקראת שנת תשע"ט הכריזה מנהלת בית הספר על המבצע לשנה זו – ערבות הדדית, ואלה היו דבריה, בין היתר:
"מדינת ישראל זוכה לקלוט מדי שנה מאות עולים חדשים מרחבי העולם. בשנה האחרונה הגיעה קבוצת עולים מיוחדת- קהילה מהודו בשם 'בני מנשה'. השם 'בני מנשה' מלווה אותם כבר שנים רבות, מעל ל 2500 שנה. הסיפור של קהילה זו מאד מיוחד, נספר לכם כעת את התקציר שלו, וההמשך יהיה בכתות על ידי המחנכות. ובכן, 'בני מנשה' הם שבט מיוחד החי כעת בתחום מדינת הודו והשומר על חלק ממנהגי היהדות. לפי המסורת שבידם, צאצאים הם לשבט מנשה, אחד מ'עשרת השבטים' שגלו מארץ ישראל לפני חרבן בית המקדש הראשון, ומאז השתדלו מאד לשמור על המסורת היהודית למרות רדיפות הגויים והטלטלות שעברו במשך התקופה הארוכה הזאת. תלמידים יקרים, בית ספרנו זוכה השנה להיות שותף קטן בקליטת העלייה שלהם. עשרה תלמידים מבני העדה הזאת ילמדו בכתות השונות. בקשתי מכם היא לראות אותם כחלק מכם, ולהוות כתובת לכל שאלה ובקשה שתהיה להם. יש לכם הזדמנות לקיים מצווה חשובה – מצוות הכנסת אורחים!"
"המנהלת, זה מאד משמח אותי לשמוע על הקהילה הזאת. רציתי לדעת במה, למשל, אוכל לעזור לתלמיד שיגיע לכיתתנו" שאל ירון, תלמיד מכיתה ו'.
"ירון, כמו שאמרתי, לא אפרט בנושא הקליטה. תקבלו פירוט בכיתות."
התלמידים נקלטו בכיתות ב'-ו'. המחנכות ייחדו בתחילת השנה שיחה בנושא, שבה עמדו על קשיי הקליטה של התלמידים, מצד אחד, ועל אפשרויות העזרה שבידי חבריהם הישראלים, מצד שני.
העולים הגיעו ארצה לאחר תקופת הכנה שנעשתה להם בהודו במרכזי קליטה, כך שהם כבר ידעו לדבר עברית ברמה סבירה.
בכיתה ו' נקלטו שני תלמידים.
"אברהם, שלום לך. שמי ירון. אנחנו שמחים מאד שבבית הספר שלנו לומדים כעת 10 תלמידים מקהילת 'בני מנשה'. האם אתה מרגיש טוב כאן? האם חסר לך משהו? אשמח לעזור לך בכל דבר שאוכל. כל טוב לך." מיהר ירון לקבל את פני אברהם מנשה, התלמיד החדש.
"תודה לך ירון. הדבר העיקרי שהדאיג אותי הוא השפה. אבל אני רואה שאני מצליח להבין אותך וקצת את המורה בכיתה"
"תוכל להסביר לי את ההבדל בין החברים לכיתה? מדוע אתה מבין פחות את המורה?"
"גם בהודו למדנו בבית ספר. ולכן אני מבין את השיעורים בחשבון, אבל השיעורים בחומש 'דברים' אינני מבין כל כך"
"אני מבין אותך כעת. זה לא בגלל השפה, אלא בגלל הנושא. השפה של התורה היא אמנם עברית, אבל שונה מאד מהשפה של ימינו"
ירון חשב מאד על הקושי של אברהם. בתום יום הלימודים ניגש ירון ליאיר, חברו לכיתה, וביקש לשוחח אתו על אברהם ויצחק התלמידים החדשים מקהילת "בני מנשה" שהגיעו לכיתה.
"יאיר, שוחחתי היום עם אברהם. גיליתי אצלו קושי בהבנת השיעורים בחומש 'דברים'. מה דעתך שנתארגן לעזור לו וליצחק?"
"בהחלט ירון. בדיוק גם אני גיליתי זאת אצל יצחק וגם אני חשבתי לפנות אליך בהצעה זו. מה נראה לך להציע להם?"
"חשבתי שבמשך התקופה הקרובה נקבע איתם לימוד יומי בצוותא בחומש 'דברים' . מה אתה אומר על זה?"
"יפה מאד. מצדי אין לי הגבלה בשעות אחר הצהריים. אני יכול להתאים את עצמי להם"
ירון ויאיר פגשו את אברהם ויצחק בהפסקה למחרת שיחתם.
"מה דעתכם ללמוד יחד כל יום אחר הצהריים?"
"תודה לכם ירון ויאיר. לא חשבנו לקבל עזרה מכם. רצינו לפנות למורה לקבל עזרה" הגיבו אברהם ויצחק במבוכה.
ירון ויאיר שוחחו עם הוריהם וקבלו את הסכמתם. גם אברהם ויצחק עשו כך. הורי ארבעת התלמידים שמחו על כך והתארגנו בהתאם.
"היכן ניפגש מדי יום?" שאלו אברהם ויצחק
"יום אחד בביתנו ויום אחד בבית יאיר" הציע ירון
"ההורים שלנו ישמחו שתבקרו גם אצלנו" הגיבו אברהם ויצחק
"אתם צודקים. נעשה סבב בין ארבעתנו – בכל יום אצל חבר אחר" סיכם יאיר.
הלימוד בחברותא התחיל. הוא נמשך כשלושה חדשים, עד שהעולים התאקלמו יפה בכיתה גם מבחינה לימודית. הלימוד התרחב ועסק גם במקצועות נוספים.
בתום שלושה חודשים אלה נכנסה מנהלת בית הספר "אהבת ישראל" לכיתה ו'.
"תלמידים יקרים, בוקר טוב" פתחה דבריה "זוכרים את שיחתי הראשונה על קליטת 'בני מנשה' בבית ספרנו?"
"בהחלט, המנהלת. אנחנו עוסקים בנושא מדי יום" הגיבו התלמידים.
"בעיקר, ירון ויאיר" ציינה המחנכת
"הגעתי הבוקר לבשר לכם שבזכות הלימוד בחברותא של ירון ויאיר עם אברהם ויצחק, הם עברו בהצלחה את מבחני הכניסה לחטיבת הביניים. תודה רבה לירון ויאיר שגילו במעשה זה ערבות הדדית ואכפתיות, וכל הכבוד על המאמצים היומיים שעשיתם" המשיכה המנהלת.
בשורה זו התקבלה כבר לפני יומיים במשרד המנהלת והיא הודיעה זאת מייד להורי התלמידים מבני מנשה. הורים אלה הגיעו לאחר מספר ימים לבית הספר ובקשו להודות לירון ויאיר בפני כל הכיתה. הם קנו מתנה צנועה לכל אחד מהם וכתבו בברכתם:
"ירון ויאיר היקרים, החברים הטובים של ילדינו אברהם ויצחק, איננו יודעים באלו מלים להודות לכם על הלימוד הקבוע עם ילדינו. אתם מרגישים, לפחות, את ההתרגשות שלנו. תודה לכם וברכתנו שתצליחו יחד עם חבריכם בלימודים ובכל מה שתעשו בהמשך"
בינתיים התבשר הציבור על הגעת קבוצה חדשה של "בני מנשה" מהודו לארץ, בעוד כשבוע. מנהלת בית הספר כינסה את צוות המורים ובהתיעצות משותפת הוחלט לשלוח את תלמידי כיתה ו' בליווי מוריהם לשדה התעופה בלוד לקבל את פני העולים. הם הכינו כרזות צבעוניות עם תוכן יפה, נכנסו למתחם נחיתת המטוסים וקבלת הפנים היתה מרגשת עד דמעות…
היכן פוגש סיפורנו את הפרשה
בפרשת השבוע באה לידי בטוי הערבות ההדדית אצל ראובן ויהודה ביחס לבנימין אחיו בהבטיחם לאביהם יעקב שישיבו אותו הביתה. גם בסיפורנו גילו התלמידים ערבות ביחס לעולים מקהילת בני מנשה בעזרתם הלימודית.
הצעת דיון
- מהי "ערבות הדדית"? תנו דוגמה.
- במה התבטאה הערבות ההדדית אצל ירון ויאיר?
- האם ניתן למצוא רמז בשם בית הספר למשימה השנתית?
- האם גם אתם פגשתם במידה זו? שתפו.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com