הדפסה"אמא, אני לא יכולה עוד לוותר לשלומית. היא כל הזמן מציקה לי" התלוננה דינה על חברתה מכיתה ה' בפני אימה רחל.
"מה קרה היום, דינה?"
"יצאנו להפסקה, שיחקנו 'תופסת' ופתאום שלומית החליטה שהיא מפסיקה לשחק ונכנסה לכיתה. רצתי לקרא לה ואמרתי לה רק מילה אחת…ואז היא התנפלה עלי והרביצה לי"
"מה אמרת לה?"
"לא משנה, בסך הכל היתה זו מילה…"
"דינה, זה כן משנה. אם את רוצה לשתף אותי בסיפור, אמרי לי מה היתה המילה שאמרת לה"
"האמת היא שלא נעים לי עכשיו לחזור עליה. אני רק אומר לך שהיא מתחילה באותיות 'מג'…"
"הבנתי, דינה"
"אילו אמרה לך אחת החברות מהכיתה את המילה הזאת, מה היית מרגישה?"
"טוב, אמא, עכשיו ברור לי שלא הייתי בסדר, אבל מה זה קשור למכות, מדוע היא היתה צריכה להגיב כל כך קשה?"
"דינה, את עצמך מבינה כעת שמילה זו היתה מיותרת ופוגעת. את לא יכולה להעריך מראש כמה היא יכולה לפגוע בחברה, ובכלל, למדנו בבית לדבר בלשון נקיה, ולכן אני מתפלאת עלייך שהגעת לכך. אי אפשר כעת לשפוט את שלומית על התגובה שלה למילה שאמרת לה. כדי להתיחס לכך, צריכה המורה לזמן את שתיכן לשיחת בירור."
דינה הבינה מהשיחה עם אמא שלה שלא נהגה נכון בהתבטאות שלה. היא החליטה לקבל את ההצעה של אמא ופנתה למחנכת הכיתה בנושא הזה. המורה הזמינה את דינה ושלומית לשיחת בירור.
"דינה, שלום. אני שומעת משתיכן את מה שקרה. זה מאד מצער אותי. אני רוצה לטפל גם בחלק שלך וגם בחלק של שלומית נתחיל בחלק שלך, כי את היית הראשונה בסדר הפעולות. ובכן, אני מבינה שהפריעה לך העובדה ששלומית פרשה מהמשחק במפתיע. את חושבת שהמילה שאמרת לה היתה תגובה מכובדת?" כך פנתה המורה לדינה.
"עכשיו, אני חושבת שלא נהגתי נכון. אבל מה אני אעשה כשבת עוזבת ככה סתם את המשחק?"
"ראשית, טוב שאת מתחרטת. אך לא אסתפק בחרטה בלבד, אלא אבקשך ללכת ולשטוף את הפה שלוש פעמים"
"למה? מה זה קשור למילה שאמרתי?"
"זה קשור לכבוד האדם. מי שזוכה לדבר בשונה משאר הנבראים, צריך להעריך זאת ולהשתמש בכלי זה רק לצרכים חיוביים. את השתמשת בפה לצורך לא חיובי בכלל! ולענין הגורם למריבה, אני חושבת שהיית צריכה לפנות אליה בצורה אחרת: למשל, 'שלומית, הכל בסדר אצלך?' אולי היא פרשה מסיבה נכונה?"
"שלומית, כעת אני פונה אלייך ביחס לחלק שלך במריבה. אני מבינה שהמילה שאמרה לך דינה היא לא יפה ופוגעת. אבל גם אם אומרים לך מילה לא יפה, אין זו סיבה מוצדקת להגיב במכות. עלייך לפנות לגורם אחראי בבית הספר לטיפול"
"בנות יקרות. לא נעים מה שקרה. אני מקווה שנרגעתן. בואו ותבקשו מחילה הדדית" סיכמה המחנכת.
הצעת דיון
- מדוע היכתה שלומית את דינה?
- מדוע שלחה המורה את דינה לשטוף את הפה שלוש פעמים?
- איך הייתם מגיבים למצב שבו מישהו פורש מהמשחק בהפתעה?
- האם קרה לכם שפלטתם מילה לא יפה מהפה? מה עשיתם אחר כך?
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com
ישר כח! הבנות אהבו את הסיפור וגם את השאלות.
תודה לך אורן על השיתוף בתחושת הסיפוק מתכני האתר.
בכך הינך שותף בהצלחת המשימה: הבאת הערכים והמידות הטובות שביהדות ליותר בתים בישראל.
נתרום נא כל אחד מיכולתו לתיקון המידות במערכות החינוך והחברה במדינתנו האהובה.
צוות "מידה טובה בפרשה"