הדפסהחופשת הקיץ הסתיימה. כל התלמידים חזרו לבתי הספר. הרבה מהם שמחו לחזור כי כבר התחיל לשעמם להם מאד בבית. הלימודים בבית הספר "נועם" התחדשו, אך עם תקלות קטנות:
מנהלת בית הספר "נועם", אילנה, הודיעה ביום הראשון לכל התלמידים כי מסיבות טכניות יסתיימו הלימודים בשבוע הראשון בשעה 13.00.
כתה ו' ידועה כבר משנה שעברה ככתה מגובשת. הם בחרו בשנה שעברה בועד כתה שהמשיך להיות בקשר עם חברי הכתה גם בחופשת הקיץ. ועד הכתה שמע את הודעת המנהלת והחליט לזמן את כל הכתה לאספה קצרה בתום יום הלימודים הראשון. האספה התקיימה בחצר בשעה 13.10. ועד הכתה מינה את אבי להעלות את הנושא שבשבילו זומנו החברים.
"שמעתם את הודעת המנהלת, נכון? רצינו להעלות רעיון מסוים ולשמוע את דעתכם. שמתם לב שגני המשחקים מלאים בפסולת, ניירות ושקיות ניילון"?
"מה אם כן הרעיון?"
"ובכן, חשבנו לנצל את שעות הפנאי שיש לנו השבוע לטובת נקוי גני המשחקים. מה דעתכם?"
"ואוו, רעיון מקסים! הולכים על זה!"
הועד כבר מתורגל בפיזור משימות. תוך חצי שעה התחלקה הכתה לצוותים: 4 צוותים ממונים על ניקוי 4 הגנים שבשכונות הקרובות – כל צוות בגן אחר. וצוות נוסף אחראי לספק ציוד ל-4 הצוותים. הציוד כולל: שקיות ניילון, בקבוקי שתיה לשעות העבודה וצ'ופר – ארטיק לכל אחד בסוף כל יום – תרומת משפחת כהן למבצע. ביום השני ללימודים נפגשו כל תלמידי כתה ו' ברחוב הרצל בשעה 14.00, ומשם התפזרו – כל צוות לגן המשחקים שבאחריותו. לאחר יומיים, היו כבר כל הגנים שבסביבה נקיים.
מה גילתה המנהלת אילנה?
המנהלת אילנה גרה לא רחוק מאחד הגנים. בדרכה הביתה הבחינה בקבוצת תלמידים מכתה ו' שעמלה קשה בניקוי אחד הגנים. היא עצרה והתעניינה במה שהם עושים: "מי יזם את הרעיון? כמה גנים במשימת הניקוי?". היא נפרדה מהקבוצה לשלום כשהיא מרעיפה עליהם שבחים רבים.
אילנה המנהלת לא הסתפקה בכך. היא התקשרה למחנכת כתה ו' וסיפרה לה מה ראתה בדרכה הביתה. המחנכת הופתעה: "לא ידעתי בכלל על הרעיון. איזה חמודים הם!".
הם המשיכו לדבר בשבח התלמידים והחליטו לשבח אותם גם בפני כל תלמידי בית הספר. ביום ששי התקיים כינוס בבית הספר של כל התלמידים בנוכחות המחנכות והמנהלת. המנהלת פתחה בברכת "ברוכים הבאים" לכל התלמידים , מסרה גם מספר הודעות כלליות וסיימה בדברי שבח לכתה ו'. לאחר מכן, הוזמנו תלמידי כתה ו', אחד אחד לבמה, וכל אחד קיבל שי קטן מהמנהלת בצרוף ברכה.
בסיום הכנוס, הוסיפה המנהלת מספר משפטים כללים. היא בקשה מכולם ללמוד מיוזמת כתה ו' את חשיבות הערך "ערבות הדדית". כלומר, להרגיש תמיד את הצרכים של אחרים, של הצבור, לא רק של עצמך. והוסיפה עוד משפט מעניין:
שימו לב, תלמידים, במילה ערְֹבות ישנן בדיוק האותיות של המילה ערֵבות . כלומר, מי שחש ערֵבות הדדית חש אותה בערֵבות, במתיקות!
שאלות לדיון
- במה העסיקו תלמידי כתה ו' את עצמם בשעות הפנאי?
- האם גילו תלמידי כתה ו' למישהו על המבצע? מדוע, לדעתכם?
- איך הגדירה המנהלת את המעשה היפה שעשו התלמידים?
- האם גם אתם יודעים לספר על "ערבות הדדית"?