הדפסהבית הספר על שם ש"י עגנון בטבריה ידוע כבית ספר מוביל בתחום החינוכי. מנהלת בית הספר, יפעת, שפתחה כעת את השנה העשירית בניהול בית הספר, לא נכנסת לשגרה כלל.
"תלמידים יקרים, שלום. השנה הוריכם הוסיפו עוד עשרה ₪ לרכישת יומן התלמיד של בית ספרנו. את היומן תקבלו בכתותיכם מידי המחנכות, לאחר הסבר קצר על תוכנו" הכריזה המנהלת יפעת במעמד פתיחת שנת הלימודים.
נועה, תלמידת כתה ו', הגיעה הביתה והודיעה להורים את דברי המנהלת. לאימה, הדסה, היתה הסתייגות ובקשה לדבר עם המנהלת.
"יפעת, שלום. אבקש סליחתך. לא ידענו על כך, ורכשנו יומן מהחנות לציוד לימודי עם יתר הציוד הנדרש. ובכלל, מה לא טוב ביומן רגיל?" פנתה הדסה במעט טרוניה
"הדסה, הקשיבי נא. ראשית, עלי להזכיר לך שההודעה על רכישה מרוכזת של יומן לתלמיד ואף במחיר מסובסד היתה במכתב שקבלתם בסוף השנה שעברה. ביחס לעצם ההחלטה על יומן מיוחד, יהיה קשה לי להסביר לך בטלפון. את מוזמנת להגיע לבית הספר, ברצון רב אסביר לך את השיקולים וגם אכיר לך את תוכנו."
הדסה הגיעה בתיאום לבית הספר.
"שלום לך הדסה. ראשית מצטערת שלא ידעתם. שוב אומר שההודעה על כך נמסרה גם בתחילת החופש, אולי לא שמתם לב אליה, כי היא אמנם חריגה. בכל אופן, הרעיון עלה בסוף שנת הלימודים הקודמת. ישבתי עם הצוות החינוכי וחשבנו מה עשוי לזרז את התלמידים בעמידה בזמנים ובכללי התנהגות בסיסיים של בית הספר, כי איננו מעוניינים להמשיך בענישה ולא באיומים. היה דיון מעניין בצוות והגענו למסקנה שילדים צריכים תזכורות מול העיניים. לא די בכך שאומרים להם פעם או פעמיים, אלא כדאי שההוראות יהיו לנגד עיניהם. עכשיו, את מוזמנת לפתוח את היומן ולראות את המיוחד שבו"
"אני רואה שכל יום מתחיל בשעת השכמה – 7 בבוקר, בהמשך – לוח הצלצולים של בית הספר, ופתגמים על חשיבות הסדר והנקיון, אבל גם סיפור לכל יום. הבנתי מדוע הכנסתם את התזכורות ביומן, אבל האם יש גם לסיפורים תפקיד בהשגת המטרה?"
"בהחלט, רצינו שיהיה משהו שימשוך את התלמיד לפתוח את היומן מדי יום. ילדים אוהבים ספורים, כידוע, לכן היה זה רעיון מצוין להוסיף סיפור לכל יום."
"מעניין מאד. עכשיו אני מבינה גם מדוע הסיפורים צמודים לתזכורות ואפילו מפוצלים בין הפסקאות, כך שקריאת הסיפור כולו מחייבת קריאת כל התזכורות"
הדסה שיבחה את הצוות החינוכי על היוזמה הייחודית. לאחר מספר ימים התקשרה למנהלת ובפיה סיפור מעניין.
"יפעת, שלום. אני חייבת לספר לך משהו מרגש. בתחילה לא ייחסתי חשיבות מיוחדת לסיפורים. חשבתי שצרפתם אותם יותר כדי למשוך את התלמידים לקרא את התזכורות. אך בתנו סמדר גילתה שם סיפור מעניין . היא הקריאה אותו ליד שולחן השבת וכולנו נהננו מהסיפור"
"אולי תזכירי לי במה הוא עוסק?"
"הסיפור הוא על תלמיד שהיה רגיל לאחר לבית הספר ובעזרת אב הבית שינה הרגלו. אב הבית פשוט פנה אליו יום אחד וביקש שבכל פעם שהוא מגיע מספר דקות לפני השעה 8 שיגיע אליו כי הוא זקוק באותם רגעים לעזרה – לפתוח את הכתות. אותו תלמיד ראה בעזרה לאב הבית מצווה חשובה והשתדל מאותו יום להגיע לפחות רבע שעה לפני הזמן."
"הדסה, צודקת. אני שמחה שנהנתם במשפחה מהסיפור. אבל דעי לך שכל הספורים נבחרו בקפידה. כולם ספורים חינוכיים הלקוחים מחיי הילדים בבית או בבית הספר. מאחלת הצלחה לכולנו במשימת החינוך, המשימה החשובה ביותר בחיים, לדעתי ."
"מסכימה אתך. מאחלת גם לך"
היכן פוגשת פרשתנו את הסיפור
בפרשתנו יש התיחסות קשה ביותר למי ששקע בשגרת היום-יום ואף נגרר לשאננות יתר. בסיפורנו הקדים הצוות החינוכי רפואה למכה והכין יומן שירחיק את התלמידים משאננות, אלא יזכיר להם את המחויבות כל יום.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com