דוד הוא נער בן 13, תלמיד בחטיבת הביניים "מוריה" בחדרה. ההודעות הקשות של תחנות הרדיו על מספר הנפגעים בתאונות דרכים בכל שבוע, מחרידות את לב דוד בכל פעם מחדש. יום אחד החליט דוד לפעול, ולנסות להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת בעצמו.

דוד שם לב שישנן מצלמות נסתרות של המשטרה המוצבות בכמה צמתים המועדים לתאונות ועל כך יש לברך. אך כתושב האזור הוא עד לעבירות תנועה חמורות, הקורות גם בסביבתו, במקומות בהן אין מצלמות. רק בנס לא נפקדו עד כה חיי אדם, אבל כן נפצעו אנשים.
יום אחד הצטייד דוד במצלמת וידאו משוכללת המצלמת ברור למרחוק. דוד קיבל את המצלמה במתנה לכבוד חגיגת בר המצווה שלו. דוד עמד קרוב לצומת בו מתרחשות תאונות, והתבונן דרך המצלמה בנהגים הרבים החולפים על פני הצומת. הצומת הוא מרומזר, כך שאם נשמעים לרמזורים רחוק מאד ( כלומר לא סביר) שתקרה תאונה. אך מה לעשות, אנשים ממהרים ולעתים מוצאים אף הצדקה להברחת רמזור, כלומר, לנסוע באור כתום. היה גם נהג אחד שהעיז וחמק במהירות רבה באור אדום!

את כל זה צילם יקירנו דוד והחליט שהוא מעביר את הסרטון שצילם למשטרה. הוא התקשר למשטרת התעבורה וקבע פגישה בנקודת המשטרה הקרובה לאזור. הוא סיפר לשוטר את סיפורו, מה הביא אותו לנקוט ביוזמה אישית זו. השוטר שקיבל אותו לשיחה נדהם מהיוזמה של נער כה צעיר לימים וכמובן שיבח אותו. כשצפו שניהם בסרטון, גילה השוטר שהנער דייק לצלם אף את לוחית הרכב של הנהגים, כך שניתן בקלות לאתר אותם ולהזמינם לבירור.

השוטר לא הסתפק בשבחים שהרעיף על הנער, אלא פנה לראש העיר וביקש לציין את דוד לשבח במעמד מכובד, אליו יוזמן צבור הנהגים ואנשי חינוך.

אכן, לא אחר ראש העיר למלא בקשת השוטר, ולאחר כחודש ימים הוזמן הנער להענקת תעודת הוקרה על המבצע המוצלח שתרם באופן ממשי לטיפול בעברייני תנועה. מפקד התחנה שהשתתף בניסוח התעודה בקש לכנות את דוד בשם "השוטר הצעיר".

הוריו ומוריו של דוד היו כמובן מאושרים מבן-תלמיד כזה שלא נרתע ממאמץ, אלא פועל לתיקון המצב מבלי להתבלבל.

שאלות לדיון:

1. מה דחף את דוד לעשות את הפעילות המיוחדת הזאת?
2. האם הוא גילה שישנן אכן עברות תנועה בצומת שבשכונתו?
3. מדוע זכה דוד להערכה רבה על מעשהו?
4. האם גם לך יש רעיון או רצון לתקן משהו בקרבתך? איך אתה חושב לעשות זאת?
5. מדוע ההגדרה למעשה של דוד היא קנאות חיובית?

קרדיט תמונות: מכונית  – Hani Arif  ילד מצלם – Daniel Lee