סיפור ילדים: העונש שהתעכב שלושה חודשים

"תלמידים יקרים, אני מבין את הזעם שלכם, אבל עלי לבדוק את הנושא" במלים אלה ניסה אבי מנהל בית הספר "נועם" להרגיע את תלמידי כיתה ו'.

הזעם של התלמידים הוא על עיכוב מתמשך, לטעמם, בענישת תלמיד אחד שגרם נזק רב לכיתתם בקלקול של המחשב הכתתי היחיד שעמד לרשותם בהפסקות.

"דן, בוקר טוב" פתח המנהל את שיחתו השלישית עם דן, החשוד בגרימת הנזק.

"אתמול הודית במעשה הנזק ותיארת לי את כל הפרטים שבמעשה החמור שביצעת. על כך אתה מורחק לשלושה ימים מבית הספר ואני מצייד אותך במכתב להוריך. עם הגיעך הביתה על אחד ההורים להתקשר אלי. תודה"

דן יצא מחדר המנהל כשהוא בוכה…

"מדוע אתה בוכה, דן" שאלה אותו המזכירה. הוא לא הסכים להשיב ורק היועצת הצליחה לשמוע ממנו מספר משפטים.

"תדעי לך איילת שמישהו נוסף צריך להיענש ובגדול" אלה המלים שהסכים דן "לשחרר" מפיו. איילת לא ניסתה להוציא ממנו פרטים נוספים. היא הרגישה שגם את המלים האלה הוא הוציא בקושי רב ובחשש כבד. היא החליטה לשתף את המנהל ולהתיעץ אתו במשמעות האמירה הזאת.

"איילת, אני רוצה לומר לך שגם אני הרגשתי שדן הוא לא היחיד בסיפור. הוא אמנם ביצע את המעשה, אך ישנו גורם נוסף שעדיין אינני יודע מיהו, שעיקר האשמה בו."

"מעניין מה שאתה אומר, אבי. על סמך מה אתה תולה את האשמה במישהו אחר ולא רק בדן?

"אני אסביר לך. דן מוכר לנו כבר שש שנים, מאז כיתה א'. הוא ידוע כתלמיד טוב, ממושמע. כך שאירוע כזה נחשב כל כך חריג אצלו. איננו מתאים לו כלל. לכן התחלתי לחשוב על כוון של גורם השפעה שלילי. אני באמצע בדיקה של הנושא. מקוה שתוך שבוע מהיום אוכל למסור פרטים."

"יש לי קצה חוט…" בישר המנהל לאיילת לאחר שבוע. "לפני חודשיים ביקר בבית ספרנו ילד שביקש להתקבל לכיתה ו'. מכמה סיבות לא קבלנו אותו. אני חושב לתחקר אותו דרך חבר שלי ולבדוק אם היה לו קשר עם דן בתקופה האחרונה.,

"בהצלחה אבי"

למנהל יש חבר בשם רונן, שהוא שכן של משפחת הילד שלא התקבל וגם נחשב אצלם כבן בית. אבי החליט לשתף את רונן בסיפור הנזק של המחשב ואז פנה אליו בבקשה.

"רונן, אני יודע שמה שאני עומד לבקש ממך הוא לא דבר קל, אך הכרחי עבורי מבחינת דרישת האמת והחינוך של תלמידינו. מאחר ויש לך קשר טוב עם הילד שניסה להתקבל אצלנו, נסה לתחקר אתו ולהגיע לרשימת חברים שלו מהכיתה."

"ברצון רב, אבי, אשתדל לעשות זאת למרות הקושי שבדבר."

"אבי, שלום. לא הייתי צריך לשוחח אתו באריכות. לאחר כעשר דקות הוא גילה לי שיום אחד הוא הגיע עם דן לבית הספר, יחד עם אח בוגר שלו, וניצל שעה מסוימת שלא היה שם איש. הם הביאו איתם דיסק-און-קי שיש בו משחקים ושיחקו כאן במשך שעה. כנראה הדבר גרם להעברת וירוס למחשב הכיתה וזה מה שהרס את המחשב."

"אם כך, מה היה חלקו של דן בסיפור הזה"

"דן, גילה להם את קוד הכניסה למחשב"

"ובכן, הכל ברור" סיכם אבי. "ראשית, תודה לך רונן על המידע החשוב שהצלחת להוציא מאותו ילד. המסקנה שלי היא שאמנם ישנם כמה שותפים למעשה, אבל עלי לדון את דן על פי חלקו היחסי בסיפור, כי עיקר האשמה נמצאת בילד ובאחיו, ואילו לדן היה חלק שולי בסיפור"

למחרת הזמין המנהל את דן ואת הוריו לשיחה.

"הורים יקרים, שלום. הסיפור שקרה בכיתה ו' הוא מורכב ביותר. רק כעת הצלחתי לגלות את מה שחששתי כל הזמן. אנחנו מכירים היטב את דן. והוא עומד לסיים אצלנו שש שנים טובות שבהן התנהג יפה וגם הישגיו הלימודיים היו טובים. לצערנו, הוא התפתה להיות שותף למעשה חמור, אך הוא לא היה המזיק העיקרי. גילינו את האשמים בדבר ולכן העונש שהוא קיבל הוא בהתאם לחלקו במעשה, ולא כמזיק הראשי. תקוות כולנו שהסיפור הזה יהיה  כבר 'מאחוריו', ולא יחזור עוד למעשים כאלה. אדרבה, יתחיל ללמוד בחטיבת הביניים בכוחות מחודשים ויצליח בכל אשר יפנה."

"המנהל, אני מתחרט על מה שעשיתי ומבקש ממך סליחה על הצער שגרמתי לך " הגיב דן בהתרגשות.

"המנהל היקר שלנו, אבי, חבל שאנחנו צריכים להיפגש בנושא כזה, אבל אנחנו מאד מעריכים את הטיפול הזהיר שביצעת, ובהזדמנות זו מודים לך גם על שש שנת הלימוד היפות של דן בבית הספר 'נועם' " הוסיפו ההורים

"כדי להרגיע את כל הגורמים: אתכם, את מחנך הכיתה, את התלמידים ואת דן, אני רוצה להודיע לכם שהסיפור עובר כעת לטיפול המשטרה, כיון שהנזק נגרם על ידי גורם חיצוני" סיכם המנהל את הטיפול בפרשה זו.

הצעת דיון

1. מהו ההבדל בין "חוטא" ל"מחטיא"?
2. האם לדעתכם העניש המנהל את דן בעונש כבד? מדוע?
3. מדוע עונשו של המחטיא גדול מעונש החוטא?
4. האם גם אתם נפגשתם עם מחטיא? פרטו נא.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com