הדפסהבכל חברה אנושית ניתן להבחין במעמדות. החל מהתא המשפחתי בו האב נחשב לראש המשפחה, וכלה בציבור גדול המונהג על ידי מנהיג נבחר או שליט. ביניהם, ישנם גם מעמדי ביניים ותארי כבוד לתפקידים שונים שמכהנים בהם בעלי תפקידים. חלקם תפקידים של מי שנבחרו לכהן בהם, וחלקם משמשים הם בתפקידים בזכות מעמדם.
בעם ישראל קיימת חלוקה קבועה של שלושה מעמדות: כוהנים, לוויים וישראלים. הכוהנים נחשבו מאז ומתמיד לחלק הנכבד ביותר בעם ולכן גם צוותה התורה לכבדם בכבוד מיוחד.
מי הם הכוהנים?
מעמד הכוהנים עתיק הוא, מאז בחירת עם ישראל בהר סיני. כשרצה הקדוש ברוך הוא להנהיג את עם ישראל גם בהנהגה פנימית, מינה את אהרן הכהן ואת בניו משבט לוי, לשרת במשכן. תפקידם היה בשני תחומים עיקריים: לעבוד במשכן בעבודת הקרבנות וללמד את העם תורה. וכך ברך משה רבנו את שבט לוי כולו:
שני חלקים בפסוק זה. בחלק הראשון מברך משה את הכוהנים שיזכו להורות, ללמד את משפטי ה' לעם ישראל, ובחלק השני, מברך אותם משה שיזכו לעבוד במקדש בהקטרת הקטורת ובהקרבת הקרבנות על גבי המזבח.
האם היתה להם נחלה בארץ?
הכוהנים שייכים לשבט לוי. כל השבט היה מיועד לתפקידים רוחניים ציבוריים, ולכן לא היה פנוי לעבודת האדמה. בחלוקת הארץ לשבטים, לא קיבל שבט לוי נחלה ככל השבטים, אלא כל שבט הקצה מנחלתו ארבע ערים להתיישבות משפחות משבט לוי, בסך הכל – 48 ערים. בערים אלה ישבו משפחות לוי והכוהנים וניהלו את חייהם ללא עבודת אדמה כשאר אחיהם בני השבטים.
תפקיד מכובד גורר כיבוד
תפקידם של הכוהנים כשליחי העם בעבודת המקדש, נחשב למכובד ביותר, ועקב כך זכו הכוהנים בתקופת המקדש לכבוד גדול, כבוד שהגיע להם בצווי ה' על עם ישראל, למשל:
- פדיון בכור. מי שנולד לו בן בכור, פודה הוא אותו מקדושתו על ידי הכוהן בחמישה שקלים.
- מתנות מן הצומח לכוהנים. מאחר ולא היתה לשבט לוי נחלה, חויבו בני ישראל להוציא מיבולי השדות תרומה (– סוג של מתנה) ולתת אותה לכוהנים למחייתם.
- גם בקרבנות שהקריבו בני ישראל בבית המקדש ובמשכן, היה לכוהנים חלק, אותו אכלו בקדושה, במקדש או בירושלים שבין החומות
- הוראה לעם. כאמור, הכוהנים היו מפוזרים בהתיישבם בכל נחלות השבטים. בכל יישוב בו חיו, היו מלמדים את העם את מצוות ה'. הם נחשבו למקור הידע וההכרעה בכל ענין רוחני.
מה מחייב המעמד המכובד?
כחלק מגינוני הכבוד של כל נושא תפקיד, היו גם לכוהנים כללי התנהגות, חוקים לחיים. פרשת "אמור" מלמדת אותנו שמעמדם של הכוהנים חייב אותם לנהוג בכללים מיוחדים בתחום הנישואין ובתחום לווית המת. בתחום הנישואין אסור לכוהן להתחתן עם גרושה או אלמנה, למשל, ובתחום לוויית המת, אסור לו להשתתף בלווייה, פרט לליווי קרוביו מדרגה ראשונה. אלו הן מגבלות המאפיינות את המעמד. מטרת היחס הזה היא להביא את העם מצד אחד להערכה מיוחדת את הכוהנים ואת הכוהנים, מצד שני, לתזכורת מתמדת של מעמדם המיוחד, שנושאים הם בתפקיד רוחני גבוה.
תחום אחר המסמל את מעמדם הרם והמתחייב מתפקידם כמשרתים במקדש הוא הדרישה להופעה חיצונית הולמת בעבודה במקדש. מי שהוא בעל מום בגופו, למשל: נכה באחד מגפיו, אינו רשאי לעבוד במקדש. כאן הביטוי של הכבוד הוא כלפי מי שמשרתים הם לפניו, הקדוש ברוך הוא, מלכו של עולם. אין זה מכובד שמשרתיו יהיו בעלי מומים. לכן מי שיש לו מום משמעותי, בולט, אסור הוא בעבודת השרות במקדש.
מה נותר בימינו ממעמדם המכובד של הכוהנים?
מאז חורבן בית המקדש, אין הכוהנים עומדים באותו מעמד מכובד שהיו בו, אך נותר משהו ממעמדם זה, כסמל נצחי, ברכת הכוהנים בבית הכנסת שהיא זכר לברכת הכוהנים במקדש. כמו כן, בכל אירוע מכובד חובה לחלוק לכוהן כבוד, לברך ראשון בספר תורה, להקדימו בתור לקבלת שרות כל שהוא וכדומה.
יהי רצון שנזכה לראות את הכוהנים במעמדם המלא, בעבודתם במקדש, במהרה בימינו אמן.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
מגיל צעיר ביותר מחנכים הורים את ילדיהם לכבד את ההורים, את המבוגרים ועוד. חשוב שגם גורם נוסף יהיה ברשימת המכובדים – מי שמלמד את הילד (ולעתים, גם את ההורים) התנהגות ראויה, מי שמלווה אותו בחינוכו, החל מהגננת בגן וכלה במנהל בית הספר בו ילמד. תחושת הכרת הטוב, פשוטה ומקובלת וטבעית היא למי שמעניק לנו צרכים חומריים: לבוש, אוכל, משחקים, ספרים. אך החינוך הוא בעצם המהותי ביותר לילד, ולכן הכבוד שצריך הוא לחלוק למחנכיו הוא ראוי ומחויב ביותר.
סיפורי ילדים: כבוד הכוהנים
הסיפור הראשון הוא על אב בית שזכה לכבוד גדול על מבצעי ניקיונות שיזם בבית ספרו.
הסיפור השני הוא על איש קשיש שנהג לספר לילדים בגן השכונתי סיפורי ילדוּת, ולאות כבוד הוזמן להדליק משואה ביום העצמאות.
תודה רבה. יש בקטע מידע חשוב שאפשר ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד.וכמו כן יש חינוך לערכים של כבוד והערכה להנהגה ולאנשים הקרובים ש"גדולים"ממני.
תודה לך דליה על עצם התיחסותך ובמיוחד על דברי ההערכה שלך הבאים מתוך התבוננות בתכנים.
אכן, זכות היא להיות שותפים במאמץ הלאומי לתיקון המידות בישראל.
אם נתבונן בהתנהלותנו במשך היום נבחין בצמתים רבים של התמודדות ערכית – איך עלינו להגיב/להתיחס למקרה מסוים וכדומה.
נשמח לדעת יותר פרטים על דרכי השימוש שלכם בתכנים של האתר: תדירות, מסגרת (בית/עבודה) וכו'.
המשך הנאה מהתכנים ונשמח גם שתעניינו עוד אנשים באתר.
צוות "מידה טובה בפרשה"