פרשת האזינו: ללמוד מנסיון העבר

החיים שלנו רצופים באירועים שונים, אישיים או ציבוריים, ואנו יכולים להיווכח שניסיון העבר מלמד אותנו ומאפשר לנו להתייחס בשיקול דעת טוב יותר ביחסים עם אנשים שונים, ברכישת מוצרים מסוימים, בשינוי nקום עבודה וכיו"ב. פרשת "האזינו" מלמדת אותנו שנסיון העבר יכול ללמד גם את העם כולו להתנהל טוב יותר בעתיד. תולדות עם ישראל ארוכים ומורכבים. מלאים הם בארועים מרשימים, מהם משמחים, מהם עצובים. כל עם היה שמח לחיות טוב: ללא מלחמות, בבריאות מלאה וברמה כלכלית טובה. התנאים לחיים טובים הם רבים, אבל יש להם מספר יסודות, שאם מקפידים עליהם, ניתן למלא אחר התנאים השונים, ונביא כאן מעט מהם:

• ידיעת הטוב, ללמוד מה טוב באמת לחיי העם.
• מינוי הנהגה טובה לעם.
• קביעת חוקים על פיהם יתנהל העם.
• בניית מערכת חינוך החל מהגיל הרך ועד גיל בגרות.

עם ישראל זכה לקבל במעמד הר סיני מערכת משוכללת של חוקים המתיחסים ליסודות אלה וליסודות נוספים, וקיום החוקים האלה יביא לתוצאה הנכספת: חיים טובים, שבהם בריאות, שלום ושגשוג כלכלי. תקופת מלכות שלמה, למשל, היתה אכן תקופה טובה ביותר, והפסוק הגדיר אותה במלים: "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה". אכן, תקופה זו היתה כה מוצלחת עד שהביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" הלקוח מפסוק זה, הפך להיות בטוי לאושר של ממש בחיי הפרט, ולשלווה ושלום בחיי הכלל. תנאי חיים אלה הם תוצאה של קיום הברית שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. הברית בהר סיני כללה תנאים ברורים בין ה' לעם ישראל. כשעם ישראל זוכה לקיים את המצוות הוא זוכה לבריאות, שלום, שגשוג כלכלי ועוד, כפי שהיה בתקופת שלמה המלך. אך, כשעם ישראל מפר את הברית ועובר על עברות חמורות – באים העונשים הקשים: מלחמות, שפל כלכלי, ועוד עונשים קשים. העונש הקשה ביותר שקרה לעם ישראל הוא – גלות: בית המקדש נחרב והעם גלה מארצו. משה רבנו היה מנהיג אחראי ומסור ביותר.

העצות הטובות של משה רבנו

לקראת פרידתו מעם ישראל, משאיר הוא בידם את שירת "האזינו", שבה כתב את תולדות עם ישראל מאז יציאת מצרים, דרך מעמד הר סיני. בתוך דבריו הוא מכניס עצות טובות, איך להגיע לשימור הברית שבין ישראל לה', ואחת מהן היא: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". כלומר, לימוד ההסטוריה של עם ישראל יכול להועיל להמשך תפקודו. ידוע הביטוי הנפוץ: "אל תחזור על טעויות" ובמלים אחרות: למד מנסיון העבר, או שלך או של אחרים. עם ישראל סבל מאד לאורך ההסטוריה. חלק גדול מהסבל היה מיותר לחלוטין, כי הוא נגרם בגלל שלא למד מנסיון העבר של עצמו, חזר על טעויות קשות והגיע לתוצאות קשות. הבה נקווה שמנהיגינו ילמדו מנסיון העבר ויביאו אותנו בשנה הבאה ליותר הצלחות.

היכן פוגשים ילדינו ערך חשוב זה?

אין אדם מושלם. כולנו טועים לפעמים, אך משתדלים לא לטעות פעמיים את אותה טעות, לפחות לא בתכיפות. קורה שילד מאחר מאד את שעת השינה שלו ועקב כך מאחר לקום בבוקר ואז יש רצף של תוצאות צפויות: התנהגות עצבנית, איחור לביה"ס, קבלת עונש וכו'. ילד שילמד מניסיונו הוא, מהר מאד יישר קו וילך לישון בשעה סבירה. וזו רק דוגמא אחת להחלת הכלל הזה של התבוננות בשגיאות העבר, והשלכה ולימוד מהן לעתיד מתוקן יותר.

סיפורי ילדים: ללמוד מניסיון העבר

הסיפור הראשון הוא על משימה צבאית מוצלחת שסוד הצלחתה הוא בלימוד מנסיונו של יהושע באחת ממלחמותיו. הסיפור השני הוא על תלמידה שהרבתה לאחר לבית הספר, ונעזרה בניסיונו של אחיה הגדול משגיאותיו ולימודו מעברו.