הדפסהבמערכת החינוך וביחסים שבין הורים לילדים נדרשת לעתים הפעלת עונשים. זה טבעי וצפוי מעצם היותנו בשר ודם, הנתונים להשפעת רגשות וגירויים חיצוניים המסיטים לעתים ממסלול ההתנהגות הרצוי. למרות החשיבה המתקיימת סביב הענישה – לקראתה, במהלך ביצועה ואף לאחריה, מתברר שיש עוד מה לשפר בכוון הכללי של הענישה – סוג הענישה. פרשת ה"האזינו" מלמדת יסוד חשוב בנושא זה: הענישה כמו גם השכר צריכה להיות בעיקרון "מידה כנגד מידה", כלומר שיהיה קשר אסוציאטיבי וענייני בין העברה לעונש שבא בעקבותיה.
"מידה כנגד מידה" בפרשתנו
משה רבנו נשא נאומי פרידה מעם ישראל בשנת הארבעים לשהייתם במדבר סיני וערב כניסתם לארץ ישראל. כמנהיג הדואג לעמו, מזהיר הוא אותם ממכשולים רוחניים הצפויים בדרכם במהלך התיישבותם בארץ, לאחר הכיבוש וההתנחלות בה. כריתת הברית המחודשת בין עם ישראל לה' משמעה לקיחת אחריות של העם על התנהגות רוחנית נכונה, זו המתאימה להיותם עם נבחר, שקיבל תורה המנחה אותו איך להתנהג בכל חייו כעם וכיחידים. השפעות חיצוניות על הפרט ועל הכלל תמיד תתכנה. וכמו אותו אבא אוהב הדואג לעתיד בנו, כשרואה הוא את התרשלות הבן בהתנהגות וצופה הוא עקב כך שהרגליו אלה עלולים להביא עליו אסון, אינו מהסס מלהוכיחו ולהציג בפניו תמונת מצב קשה, ריאלית כזו המשקפת את מצבו זה. בדומה לכך, מציג משה רבנו בפני העם עתיד קשה אפשרי, אילו יבחרו בהתנהגות לא נכונה. ואלה דבריו בפרשתנו:
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱ'לוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ. יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ – אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם, חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי, וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא–אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא–עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" (דברים, לב:טו-כא)
במלים פשוטות, משה מזהיר את עם ישראל שאם יפרו את הברית שכרת ה' אתם ויחליפו אותו, חלילה, בעבודה זרה, שהיא "לא-אל", ינהג אתם "מידה כנגד מידה" ויחליף את השגחתו הא'להית, את היחס המיוחד שהוא מעניק להם, ,בהתנהגות טבעית, בה יהיו חשופים לפיגועים ולהתנקשויות מאספסוף , ממי שנחשבים "לא-עם".(אולי הם מתעקשים לכנות עצמם כעם, אך העולם הולך ומתפקח ומזהה שהם "לא-עם")
איך עלול עם ישראל להגיע למצב זה? מהו הרקע לירידה רוחנית כה קשה?
לפני אזהרה חמורה זו, מבקש משה מהעם לזכור את תהליך יצירת עם ישראל, את הבחירה בו ואת יישובו בארץ ישראל:
" זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר–וָדֹר. שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ, יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ; וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי–בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה, וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. (דברים, לב:טו-כא)
עם ישראל נבחר להיות עם ה' ועקב כך זכה לרשת את ארץ ישראל ולזכות מפירותיה הטובים, אך עם השנים, כשחיי היום-יום שגרתיים מדי, עלולים הם להגיע לשכחת המטרה לשמה נבחרו – להיות עם ה', ואז המצב הכלכלי הטוב עלול "לסנוור" את האנשים ולאט לאט הם עוזבים את מסורת אבותם ושוקעים בהבלי הזמן ואף מאמצים אמונה בעבודה זרה, חלילה, תיאור המובע בלשון קשה על ידי משה רבנו:
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱ'לוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ".(דברים, לב:טו)
מהי הדרך לשוב לנאמנות לה' ?
תהליך התשובה מובא בפירוט בפרשת "נצבים" (דברים, ל:א-י). נביא כאן רק את עיקרו:
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ'לֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱ'לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ שָׁמָּה". (דברים, ל:א-ג)
כלומר, עם ישראל עתיד לשוב לה' כשיתבונן בעונשים שרדפו אותו במשך הגלות וגם יחזור לפסוקים הראשונים של פרשת "האזינו", בהם יש דרישה מתמדת ללמוד מההסטוריה של עם ישראל:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר–וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים, לב:ז)
אכן, היה זה הראי"ה (=הרב אברהם יצחק הכהן) קוק זצ"ל שהנהיג לקרא לתולדות העמים הסתוריה בת' ולא בט', להזכיר שה' מסתתר במהלכי ההסתוריה והוא משנה מצבו של עם זה או אחר. משה מלמד אותנו שחובה היא לזכור את העבר ואת הנסיבות בהן קרו האירועים. בכך נוכל להפיק לקחים לקראת העתיד, ולהבין שמצבים שונים שעוברים עלינו הם תוצאה של התנהגותנו כעם.
"מידה כנגד מידה" בימינו
במישור הצבורי, ניתן לומר שההתנהלות הפוליטית, למשל, מול שכנינו אינה מבוססת תמיד על עיקרון זה. ישנה השפעה של דעות חיצוניות על המהלכים, כמו עמדת המעצמות ביחס לתגובה אפשרית של ישראל מול הטרור, אך בהחלט ישנה תביעה לא פעם מצד הצבור להשיב לתוקפים אותנו "מידה כנגד מידה" כי רק כשיחושו על גופם כאב צורב אולי יימנעו מלפגע. ובדומה לכך – במישור הצבורי בכלל. במישור הפרטי, ביחס לתגובות הורים או מורים על התנהגות ילדיהם/תלמידיהם, חשוב מאד לאמץ עיקרון זה, ולבחור בשכר או בעונש הדומה למעשה, כי הוא נותן יותר סיכוי שמקבל התגובה, הנענש או הנשכר, יתיחסו מהותית למעשה שעשו ופחות לפעולת התגובה שהגיעה אליהם. הם פשוט, יראו את הקשר הישיר בין המעשה שעשו לתגובה, וזה יתן את התוצאה המיוחלת מצד המגיבים.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
כאמור, תגובות הורים או מורים לעברה של ילד, לא תמיד מחושבת ולא פעם היא "נשלפת מהשרוול". חשוב יהיה לאמץ עיקרון זה, כך יראה הילד או התלמיד מהר יותר קשר בין העברה שעשה לעונש ויבין מה עליו לתקן.
סיפור ילדים: "מידה כנגד מידה"
הסיפור הוא על יחידת חילוץ ישראלית שנשלחה לנפאל לסייע בהצלה עקב רעידת אדמה קשה שפקדה את המדינה. כהכרת טובה למדינת ישראל, שלחה נפאל 100 עובדי בנין לסייע בבניית שכונת מגורים בתקופת לחץ של מצוקת דיור שהיתה בארץ, עקב קליטת עולים רבים. היתה זו פעולה מוערכת מצד מדינת ישראל שראתה בכך הנהגה של "מידה כנגד מידה". ההערכה באה לידי בטוי בקריאת שם השכונה "שכונת נפאל".
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com