הדפסהאחד מסימניה של חברה בריאה הוא שקיים בה חסד. אנשים עוזרים זה לזה, עסוקים בחסד. ככל שגילויי מידת החסד ירבו, כך תגדל תחושת היציבות והבטחון הכלכלי של כולם. כמובן, לא כל עוד המקבל אינו מנצל זאת לפתח תלות באלו שמעניקים לו חסד. מידת החסד מפתחת עם הזמן תחושה של ריחוק מסוים מתאוות הרכושנות והאגירה. הנותן לומד להעריך את עצם הנתינה לאחר, כערך עליון, ואילו את הפיתוח הכלכלי-אישי של המקבל, כמטרה משנית. להעלות חיוך על פני אחרים זהו ערך בפני עצמו והוא מושג בעשיית חסד. תוצאה חשובה נוספת הבאה מנתינה קבועה היא רגשי אהבה הדדיים המתפתחים בין הנותן למקבל. מידת החסד בהגדרתה היא עזרה פיזית פשוטה, ללא הכרח בנתינה כספית הנלווית לה, ובזה טמונה סגולתה: חיבור בין גוף לגוף שמביא חיבור בין נשמה לנשמה.
חסד מסוג אחר…
פרשת "ויחי" מספרת על חסד מסוג מיוחד, לא רגיל. חסד של אמת. מהו חסד של אמת? וכי ישנו חסד שאינו אמיתי? ודאי שאין הכוונה לומר שישנו חסד שאינו אמיתי. אם נראה את ההקשר בו מופיעה מידה זו, נבין היטב את משמעותה. יעקב אבינו חלה והגיע למצב שקרוב הוא להיפטר מן העולם. הוא קרא לבנו יוסף והשביעו שלא יקבור אותו במצרים אלא במערת המכפלה. מלותיו בהשבעת יוסף היו:
"וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם"
רש"י (=רבי שלמה יצחקי, פרשן מרכזי למקרא) מפרש מושג/מידה זו במלים הבאות: "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול". כלומר, ההבדל בין חסד עם בני אדם חיים לחסד עם המתים, הוא בכך שהנותן למתים לא מצפה לגמול ולכן החסד הוא אמיתי, ללא נגיעות או כוונות רווח. בעוד שלעומת זאת, הגומל חסד עם החיים, יתכן ויש לו כוונה לקבל גמול ותמורה בבֹא העת. נמצאנו למדים, על פי ההגדרה הזאת, שיתכן מעשה חסד של אמת גם עם בני אדם חיים, והוא מעשה בו הגומל חסד לא מצפה לתמורה מהמקבל. על חסד כזה מסופר בפרשת "חיי שרה" כשעבד אברהם מבקש ממשפחת בתואל את רבקה לנישואין עם יצחק, הוא אומר להם:
"וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי, הַגִּידוּ לִי"
משפחת בתואל מתבקשת לעשות חסד ללא תמורה צפויה, כי מעשית לא נראית באופק אפשרות כזאת, שאברהם שגר הרחק בארץ כנען, יגיע עד לחרן על מנת לגמול למשפחת בתואל על כך שהשיאו את ביתם רבקה לבנו יצחק. לכן, העבד מגדיר חסד זה כחסד של אמת.
חסד של אמת בימינו
החיים החברתיים מזמנים לנו הרבה מקרים של עשיית חסד. בדרך כלל, אנחנו לא חושבים על תמורה צפויה ממעשה החסד, אך לעתים, זה כן קורה. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו שניתן גם לעלות מדרגה, ולהגיע לנתינה ללא שום ציפיות, לעשות חסד של אמת. חסד של אמת, נקי מנגיעות, הוא ערובה להגברת אהבת הבריות, לעין טובה, להסתפקות במעט ולעוד מידות טובות. הלוואי…
היכן פוגשים ילדינו מידה זו?
לא מעט מקרי חסד ישנם בין ילדים. בדרך כלל ילדים לא מסרבים למלא בקשה לגמול חסד עם חבר. אך, לעתים, מבקש הילד להבין, לדעת את הסיבה. ואם על פניו נראה ש"לא מוצדק" בעיניו לגמול חסד עם מישהו- יסרב למלא בקשתנו. פרשת "ויחי" מלמדת על חסד מסוג גבוה יותר, חסד של אמת, חסד שלא מצפה בו הנותן לתמורה, אלא עושה זאת מרצונו הטוב.
סיפורי ילדים: חסד של אמת
הסיפור הראשון הוא על תלמיד בכתה ו' שמגיל צעיר התנדב לסייע לקשישים, ובגיל תיכון, עם התעצמות המודעות לנתינה אצלו, הקים עם שותף לרעיון ארגון חסד לקשישים. הסיפור השני הוא על מתנדב ב"בית לוינשטיין" שזכה לתעודת הוקרה על נתינה מתמדת במשך עשר שנים לפצועים שלא הכיר.