רבים מבני האדם מעריכים אנשים על פי סימנים חיצוניים: הופעה מרשימה וכדומה. פרשת "ויקרא" מלמדת שיש להעריך את העני בזכות הפנימיות שבו, נפשו המיוחדת.

הרבה מבני האדם נוטים להעריך אנשים על פי הופעתם החיצונית, מעמדם החברתי או הכלכלי וכדומה. לא פעם, מתברר להם עצמם שהם טעו. אמנם, גילוי זה קורה בהרבה מהמקרים, טרם נגרם נזק לאותו אדם, אך לעתים הוא מגיע מאוחר מדי…פרשת "ויקרא" מלמדת ערך חשוב ביותר בנושא זה. בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בו קרבנות ציבור וקרבנות יחיד. כלומר, כל מי שרצה היה יכול להביא קרבן, מוסר אותו לכהן ופועל על פי הנחיותיו. רוב בני האדם היו מביאים בהמה לקרבן, אך העני, חסר יכולת כלכלית ממוצעת, מביא, בהתאם ליכולתו, קרבן פשוט – "מנחה". "מנחה" היא קרבן מהצומח, המורכבת מסולת חיטה, שמן זית ולבונה – צמח ידוע. קרבן זה של העני נחשב בעיני ה' לקרבן נעלה. ה' מחשיב לעני כאילו הקריב את נפשו, את חייו.

מה בעצם "מחפש" ה' במקריב הקרבן?

המלים "קרבן", "להקריב", הן מהשורש ק.ר.ב. שמשמעו להתקרב, להיות קרוב. מטרת הקרבן היא לחוש קרבה לה'. אכן נאמר על ה' שהוא קרוב למי שמתקרב אליו:

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים, קמ"ה:י"ח).

כשמביא אדם קרבן לבית המקדש, הוא אמור לבטא סוג של קרבה לה'. תחושות הקרבה משתנות מקרבן לקרבן. אינו דומה מי שמביא "קרבן תודה", להביע תודה לה' על נס שקרה לו, למי שמביא קרבן על עברה שעשה בשוגג, לא בכוונה. זהו מצד המקריב, שיש לו תחושות לב אנושיות. אך ה' השוכן במקדש, רואה את רחשי הלב ומחליט שיש כאן התרחשות מיוחדת: הקרבן חולל שינוי, השפעה משמעותית למקריב אותו. לכן הוא מקבל את הקרבן ברצון ומשפיע טוב על מי שהביאו, בהתאם לבקשתו, בין אם הרקע להבאת הקרבן היה חיובי ובין אם היה שלילי.

אם כן, הקרבן חולל שינוי באדם. הוא חש קרבה לה', גדולה יותר מזו שהיתה לו לפני הקרבת הקרבן. הקרבן השיג את מטרתו. ה' "חיפש", ציפה להתקרבות האדם אליו כתוצאה מהקרבת הקרבן וזו אכן הגיעה.

קרבן עני

העני, אמנם חסר הוא יכולת כלכלית, אך הוא עשיר ברגש, בתחושה של חיפוש קרבה. הוא משתדל להביא את המיטב שביכולתו. הוא מביא מנחה, קרבן מהצומח, וזה נחשב לפני ה' כקרבן נעלה. כי, על פי הנאמר לעיל, הקרבן הוא רק אמצעי לגילוי הפנים של האדם. אצל העני, אולי יותר מעשירים, נחשפת תחושתו הפנימית מהר יותר. הוא מביע את ערגתו להתקרב לה' על ידי אותה מנחה פשוטה. ה' בוחן לבבות הוא, יודע נסתרות ורואה את תחושת הלב הטובה של העני ומקבל אותה כאילו הקריב את עצמו. ואכן הפסוק מבטא כך את הענין:

"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' וכו' " (ויקרא, ב':א')

כבוד לעני

מי ששם במרכז חייו את איכות החיים, את המשמעות, מגיע לו כבוד ראוי. חכמינו ניסחו את ההבדל בין עני לעשיר בנושא זה בהגדרה קצרה וקולעת: "אין עני אלא בדעת" (נדרים, מ"א:א). כלומר, מי ששם את הדעת במרכז חייו ודואג לנהל את חייו כראוי הוא העשיר האמתי, ואולי גם המאושר האמתי. ולהיפך, עשיר, שיהיה הגדול ביותר, אם מרכז חייו הוא ההתעשרות המתמדת ולא החיים הערכיים, הריהו עני באמת.

מי מוערך באמת בימינו?

החברה האנושית מעריכה את המצליחנים. התהודות להערכה רבה מגיעות לאנשים שהגיעו להישגים גבוהים בתחומים שונים: ספורט, כלכלה, הייטק וכדומה. אכן ראויים כל אלה להערכה כי השקיעו את מיטב כוחם ומרצם להשגת יעדים אלה. אך ההילה הגדולה וההערצה צריכים להישמר עבור אותם מעוטי היכולת, שצרפו פרוטה לפרוטה והשקיעו את מה שצברו לא בלבוש ואף לא כל כך בכלכלה, אלא בחינוך ילדיהם! חכמינו הזהירו אותנו ביחס לעניים וכך אמרו:

"היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה" (נדרים, פ"א:א').

דוגמה מפורסמת של אחד מגדולי ישראל בכל הדורות, היא התנא הלל. שחשקה נפשו בתורה וכשלא הורשה להיכנס לבית המדרש, עלה לגג בית המדרש והיטה אזנו ללימוד. באותו יום ירד שלג והוא לא נרתע מלהישאר על הגג עד שגילו זאת התלמידים בבית המדרש ועלו ופינו אותו והצילו את חייו. מסירותו זו הביאה אותו לאחר שנים למעמד כה נכבד – ראש הסנהדרין!

נשתדל לשים לב לאנשים, לתלמידים, לילדים שבסביבתנו, לא רק בגלל הסיכוי לצמיחתם הגדולה ולהצלחתם, אלא, פשוט, כי אין להסתכל בקנקן, במראה החיצוני, אלא במה שבתוכו.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ילדים ערים מאד ליחס הסביבה אליהם. אהבת הורים, עידוד מורים, מהווים כוחות מרכזיים בהצלחתו של ילד, תלמיד. מאחר ולא כל ילד זוכה לגדול בתנאים טובים. כדאי להפנות את תשומת לב ילדינו גם למצבים שילדים אחרים גדלים במצוקה כלכלית ומה צריך להיות היחס אליהם. כך שאם הם פוגשים בבית הספר בסימנים לרקע כזה אצל אחד מחבריהם, יתנהגו בעדינות ובכבוד הראויים ושהדבר לא יעורר אצלם פליאה גדולה מדי. אדרבה, יחברו אליהם כמו ליתר החברים, ישתפו ויזמינו אותם לאירועים וכדומה, לבל ירגישו אותם ילדים הבדל ביחס הסביבה אליהם.

סיפור ילדים: כבוד הבריות

הסיפור הוא על תלמידה ממשפחה במצוקה כלכלית, שביוזמת מנהלת בית ספרה התגלה בה כשרון בולט למשחק "שח-מט". בהמשך, השקיעה המנהלת בהכנתה לתחרות היישובית והיא זכתה במקום הראשון.

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.