הדפסההכרת הטוב היא מידה בסיסית מאוד אצל כל אחד מאיתנו. זה מתחיל באמירת "תודה" למי שמטיב לך ולו בחיוך, ויכול להגיע גם למאמצים גדולים כלפי מי שהטיב עמנו. מעניין הדבר שתחושת הכרת הטוב טבעית היא לכל אדם והוא מרגיש צורך לגמול טובה עם מי שהטיב עמו. אם תסרב לקבל גמול כלשהוא על טובה שעשית עם חברך, עלול הוא אף להיפגע מכך!
מידת הכרת הטוב מרכזית בתורה
בתורה, תופש נושא הכרת הטוב מקום רחב ובכמה הזדמנויות אנחנו נפגשים בו. בפרשת "כי תצא" ישנה דוגמה מפתיעה וחריגה בנושא הכרת הטוב. העמים השונים שבאנו איתם במגע לא היו ידידים שלנו. אדום רדפה והיכתה בנו לאורך ההסטוריה ובכל זאת מצוה אותנו התורה (דברים כג:ח):
"לא תתעב אדומי כי אחיך הוא".
אסור לנו להרחיק אותם מלהתחתן אתנו לגמרי, רק עד שלשה דורות. מדוע? עצם האחוה מהווה סיבה חשובה להכיר טובה לעם שלם!
עבדים היינו לפרעה ועדיין עלינו להכיר להם טובה.
במצרים העבידו אותנו קשה ופרעה גזר להמית את כל התינוקות הזכרים. בכל זאת מצווה אותנו התורה באותו הפסוק:
"לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו"
המצרים, עם כל הסבל שגרמו לנו, עומדת להם זכותם בזה שאפשרו לנו לגור בארצם. בשני המקרים ישנו אמנם עיכוב בכניסתם ליהדות למשך שלושה דורות, כי בכל זאת עשו לנו צרות, אך לאחר שלשה דורות מאז שתגיירו, מותרים הם להתחתן אתנו.
כפיות טובה של עמון ומואב
לעומת האדומים והמצרים, מעניין לראות שעמון ומואב, הזכרים, מנועים לגמרי מלהתחתן עם ישראל (דברים כג:ד-ה):
"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. גם דור עשירי…"
ומדוע? ההסבר לכך כתוב בפסוק עצמו: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים". כלומר, העמונים והמואבים נהגו כלפינו בכפיות טובה, שהרי אברהם אבינו סיכן עצמו ואת 312 חניכי ביתו, כשנלחם בארבעת המלכים כדי להציל את לוט, שהוא אביהם של עמון ומואב. לכן, בהמשך, מופיע צווי נוסף: "לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם".
העמדת המידות האלה זו מול זו, בפסוקים סמוכים, מראה לנו עד כמה מעריכה התורה, מצד אחד, את מידת הכרת הטוב, ועד כמה היא מגנה את כפיות הטובה, מצד שני. התורה באה ללמד אותנו ענוה, להכיר בכך שאיננו מסוגלים לדאוג לכל צרכי חיינו ללא עזרה חיצונית. כפיות טובה מבטאת חשיבה מוטעת, שכביכול האדם יכול להתקיים ללא עזרה חיצונית כלל. כלומר, יש כאן התכחשות ואף מעט גאוה כלפי מי שעוזר לו, ובסופו של דבר כלפי הבורא.
הכרת הטוב אצל ילדים
המילה השגורה בפי הורים מול ילדיהם היא: "תודה". היא מופיעה בהקשרים ובתוספות שונות: "אמרת תודה?" "תגיד תודה" "מה אומרים?…"
אכן, כולנו רגישים להכרת טובה של ילדינו כלפי כל מי שהטיב עמם.
אלא שעם הגיל, הולכת ונעלמת תחושה זו אצל הילדים, אולי בגלל פיתוח תחושת עצמאות אצלו. אז, הוא מיחס לעצמו יותר ויותר פעולות ולא מרגיש/מבין שעדיין הוא נתמך ומושפע בהרבה טובות. לפיכך נזקקים אנו להמשך חינוך הילדים להכרת הטוב גם אחרי הגיל הרך.
סיפורי ילדים – חשיבות הכרת הטוב
בבואנו לספר את פרשת השבוע לילדים, נדגיש בפניהם את נושא זה של הכרת הטוב. נספר להם על אדום ומצרים, וגם על עמון ומואב. נשאל אותם לדעתם, מדוע יש הבדל כה גדול ביחס שלנו אליהם?
כהרגלנו, אנו מצרפים שני סיפורי ילדים קשורים בנושא "הכרת הטוב". הסיפור הראשון הוא על ילד שמנע מחברו מבוכה בגלל טובה שהוא עשה לו. הסיפור השני הוא על ילדים אשר קיבלו משימה מהמורה שלהם לחשוב איך אפשר לגמול טוב להורים על כמה מה שהם עושים לנו.
קרדיט תמונות: מצרים – Egypt