הדפסההאדם משתדל להשיג את צרכיו בכלים שנחון בהם, בתכונותיו, כישוריו המקצועיים ולפעמים גם קשריו עם אנשי מפתח בתחום הפרנסה. מה קורה כשכל השערים נעולים, כשהכלים הרגילים והדרכים המקובלות לא נותנים תוצאה? פרשת "כי תשא" מלמדת שיש מוצא. כשעם ישראל היה בסכנת קיום בגלל חטא חמור שעשה, הצליח משה רבנו, מנהיגם המסור להסיר את הגזרה בכוח תפילתו.
כוחה של תפילה בפרשתנו
לאחר מעמד הר סיני המיוחד והיחידאי בכל המובנים, בכל ההסטוריה, כשעם ישראל הגיע במעמד זה לדרגת נבואה בשמעם את קול ה' בדברו אליהם ישירות, עלה משה רבנו להר סיני לקבל את לוחות הברית. העם המתין לבואו, וכשלא הגיע, לא עמד לו כוחו להמשיך ולהמתין. הוא פנה לאהרן הכהן מתוך תחושת צער ודאגה למשה וביקש ממנו לעשות להם איזושהי דמות חלופית שתסמל כמשה את הנהגת העם. אהרן ניסה לעכבם, אך לא הצליח. בסופו של דבר הם הביאו תכשיטי זהב, אהרן השליך אותם לאש ויצא עגל זהב. כל הפרטים בסיפור זה קשים להכיל, אך חכמי ישראל הבהירו לנו שלא היתה כוונתם לעבוד עבודה זרה ממש, אלא, כאמור, להציב להם תחליף סמלי במקום משה שיעמוד בראש המחנה.
אך, למרות הכוונות המתונות, ה' ראה זאת בחומרה רבה וראה בכך עברה על הדיבר השני מעשרת הדברות: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל תְּמוּנָה וכו' " (שמות, כ:ג) ורצה לכלותם, חלילה, על עשיית העגל. משנה רבנו עמד בתפילה במשך ארבעים יום וזוהי חלק מתפלתו:
" וַיְחַל מֹשֶׁה, אֶת פְּנֵי ה' אֱ'לֹהָיו; וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל–הָרָעָה לְעַמֶּךָ. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם.
ובזכות מסירותו של משה רבנו, נענה ה' לתפלתו ולא העניש את העם בכליה, חלילה:
"וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ "(שמות, לב:יא-יד)
מהו כוחה של תפילה?
האם יכולים אנו לדעת כיצד פועלת תפילה? האדם נברא אמנם בצלם א'להים, ובו שם ה' נשמה זכה וטהורה שהיא חלק ממנו, כביכול. וכן יכולת שכלית להבין עניינים רוחניים. בכל זאת לא יכול האדם לדעת סוד זה של קבלת התפילה. כדי להמחיש זאת נשים לב שמשה רבנו התפלל הרבה פעמים בנסיבות שונות. מה שידוע לנו הוא שרוב גדול של תפלותיו התקבלו. מעניין להתבונן בשתיים מתפלותיו ובהבדל שביניהן. כשמרים נצטרעה התפלל משה לה' שתתרפא ונענה (עם דחיה של הביצוע בשבוע ימים). ואילו כשרצה להיכנס לארץ ישראל התפלל ולא התקבלה תפילתו. אורכה של כל תפילה מאלה השתיים היה מיוחד. על מרים – חמש מלים בלבד: "א'ל נא רפא נא לה" , ואילו על עצמו – לפי חז"ל – 515 ! מכאן אנו למדים שקבלת התפילה ודאי לא מותנה באורכה. ישנם בכל זאת תנאים בסיסיים לקבלת התפילה והם מפורטים בספרי ההלכה, אך חשוב לנו ללמוד ממשה רבנו לא להתיאש, אלא להרבות בתפילה מכל הלב על כל מה שאנו צריכים.
יהי רצון שתתקבלנה כל תפלותינו.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
קורה ואנו נדרשים להתפלל על חולה או מישהו שזקוק לישועה. במקרה כזה אנו משתדלים לעשות זאת מכל הלב, אך השוואת התפילות האלה על ידי הילדים לתפלות הקבועות, עלולה לתת להם רושם מוטעה: "הלא רק לפני כמה דקות התפללתי עם אבא תפילת מנחה ולא הרגשתי אז את מה שאני מרגשי בתפילה על סבא" . אכן טבעי שאירוע מסוים, ככל שיהיה קרוב אלינו יותר, ירגש יותר ויגרום לתפילה מכוונת יותר, אך נצטרך להסביר שכל אחד צריך להשתדל להתפלל בכוונה הראויה, גם בתפילות הקבועות.
סיפור ילדים: כוחה של תפילה
הסיפור הוא על בחורה רווקה שציפתה שנים רבות למצא את בן זוגה, הרבתה להתפלל על כך, ויום אחד זכתה למצא את זיווגה, כשלתפילותיה הצטרפו גם תפילות תלמידים.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com