התחושה הבריאה והנותנת סיפוק לבני האדם קיימת כשהם חשים שהם עושים את הנדרש מהם: הורים בגידול ילדיהם, מורים בחנוך תלמידיהם, עובדים – כשכל אחד ממלא את תפקידו, וכדומה. התחושה המלווה אנשים אלה היא סיפוק ורעננות. תחושה זו מאחל כל אחד לעצמו, שתמיד יחוש סיפוק מעשייתו, ולא יגיע למצב של שעמום, או חוסר ענין בעשייה וכדומה. פרשת "נצבים" מלמדת שאכן חובה על האדם להתבונן בעשייתו, בהרגליו, ולא לשקוע בהתנהגות לא ראויה.
התבוננות לאומית
חובת ההתבוננות מופיעה בפרשתנו בהקשר לגלות. העם מוזהר במעמד הברית ממצב רוחני ירוד אליו הוא עלול להתדרדר. העונש שעלול לבא עליו הוא גלות. מטרת הגלות היא להביא את העם להתבונן בסיבות שגרמו להם לגלות מארץ ישראל, בעברות החמורות שגרמו להם לגלות ולהתעורר לשוב לה'. כך הוא לשון התורה בענין זה:
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים, ל:א)
ההתבוננות בסיבות לגלות תביא להרהורי תשובה. תהליך התשובה מורכב משלבים. השלבים מתוארים גם הם בהמשך לפסוק זה:
"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ'לֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱ'לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ, וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה' אֱ'לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ'לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, לְמַעַן חַיֶּיךָ. וְנָתַן ה' אֱ'לֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה', וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ'לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה: כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ'לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ'לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ." (דברים, ל:ב-י)
תהליך התשובה-הגאולה
ההתבוננות בסיבות הגלות תביא להרהורי תשובה הולכים ומתחזקים שיביאו לשיבת העם אל ארצו ואל א'להיו. ניתן להבחין בתהליך זה בשלבים הבאים:
- הרהורי תשובה כלליים בגלות
- התחלה של קיום מצוות בגלות
- קיבוץ גלויות
- החזרת השפע הכלכלי בחיים בארץ ותגבורו מעל הרמה שהיתה לפני הגלות
- "מילת הלב" – התעוררות לתשובה מאהבה
- שפע טובה מאת ה' בשמחה
חובת ההתבוננות בחיי היום-יום
השגרה, לעתים, היא ה"אויב" הגדול לכל אחד מאתנו. תופעת השחיקה בעבודה קיימת. בתחומים שונים היא גדולה יותר, באחרים – פחות. העולה ממציאות זו הוא שאם נרצה להיות בחינת "חכם הרואה את הנולד" – נרצה להתבונן בסיבת השחיקה בכל תחום ולהשתדל "להקדים רפואה למכה", כלומר לשפר את תנאי העבודה ככל הניתן. ניקח, למשל, את שחיקת עובדי ההוראה. האתר "אבני ראשה" של המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, מפרסם תוצאות מחקר בנושא שחיקה בקרב מורות:
"על-פי הנטען במחקר, חוויית השחיקה בקרב מורות מובילה אותן לפרישה על רקע מצוקה רגשית. שלושה גורמים מרכזיים לשחיקה זו:
(א). עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק;
(ב). יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה ועמיתים ,בייחוד על רקע סיטואציות שיש בהן היבט אישי;
(ג). 'הלם מציאות', ובפרט הפער בין המצוי לרצוי. אפשר למצוא במחקר עיסוק בדרכי התמודדות עם התופעה במסגרת הכשרת מורים ובתהליך קליטתם בבית הספר ".
אם נרצה "להקדים רפואה למכה" ולצמצם את השחיקה, נפעל להבעת אמפתיה למורות בעיקר בתחילת דרכן (סעיף ב) וכן להכנה נפשית וטכנית גדולה יותר של המורות לקראת עבודת ההוראה, מה שעשוי לצמצם למינימום את "הלם המציאות" (סעיף ג).
לסיכום: כל אחד בתפקידו הרשמי והלא רשמי חייב להתבונן בפרטי תפקידו, לעצור מדי פעם ולערוך "חשבון נפש" ביחס לרמת תפקודו. ההתעלמות מהתבוננות, כמוה כנקיטה בשיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר" שהביאה במדינתנו לתוצאות קשות, ולצערנו עדיין מאומצת בקרב רבים מהחברה הישראלית.
התבונן, ואז יהיה בסדר!
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים מתאמצים לחנך את ילדיהם למידות טובות ולערכים. אחד הערכים החשובים הוא ההתבוננות במעשים שבכל יום. גם כשהילדים מבצעים את משימותיהם מדי יום כנדרש, יתכן והשגרה גרמה לשחיקה באיכות הביצוע. על ההורים להיות ערים לכך, לעצור את השגרה ולשבת עם ילדיהם להתבוננות משותפת באיכות הביצוע.
סיפור ילדים: חובת ההתבוננות
הסיפור הוא על אב בית שזכה לשי ולתעודת הוקרה, על כך שבית ספרו נראה תמיד יפה ונקי. במסיבה שנערכה לכבודו, גילה את "סודו": "התבוננות". הוא מתבונן לעתים קרובות בעבודתו ומשתדל לתקן, לשפר, את הטעון תיקון ושיפור.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com