הדפסהאדם מטבעו עלול לעשות מעשים הסוטים מדרך הישר, לעבור עבירות מוסריות. כך הוא נברא. התורה מלמדת אותנו מהם המעשים הללו ואיך להיזהר מפניהם (הם נקראים בתורה בשם "מצוות לא תעשה").
אך כמובן, אין זה פשוט להיות "צדיק", כלומר מישהו שאינו עובר עבירות כלל. אפילו בחברה מוסרית לא בהכרח כולם צדיקים. יתכן מצב שבו מישהו מהחברים התפתה לעשות מעשה שאיננו ראוי ואפילו אסור. אולי גזל משהו מחברו, אולי כינה את חברו בשם לא יפה ועוד. התקווה היא שהאדם שעשה כן יחשוב מאוחר יותר על מה שעשה ויחזור בו מלשוב על אותו מעשה בעתיד.
מה יותר חמור מלעבור עבירה?
האם מותר להציע אלכוהול למי שנוהג ברכב?
יש דבר שהוא חמור יותר מלעבור עבירה והוא לגרום לאחרים לעבור עבירה. זה נקרא "להכשיל את חברו". אמנם, נכון הוא שלכל אחד יש בחירה חופשית לבחור בטוב או ברע. לפיכך, בסופו של דבר האחריות לביצוע אותה העבירה ודאי נופלת על כל מי שחטא. אך עדיין, מדובר במצב שהחברים האחרים, ככה סתם לבדם, ככל הנראה לא היו עוברים את העבירה, אלמלא אותו "מנהיג" אשר הוביל אותם בדרכי שכנוע שונים הידועים לו לאותה העבירה.
דוגמא מהפרשה למכשיל את חברו: דתן ואבירם
בפרשת "עקב" משה רבנו מלמד אותנו כמה חמור הוא לגרור אחרים לדבר עבירה. דתן ואבירם הם שני אנשים מישראל אשר היו שותפים במחלוקת קורח כנגד משה ואהרון. הסיפור אודותם מובא בראשונה בפרשת "קורח" שבספר "במדבר". דתן ואבירם טענו, יחד עם עדת קורח, כלפי משה ואהרון, שהם נוטלים לעצמם תפקידים מכובדים ולא מכבדים את קורח ואחרים בתפקידי הנהגה.
מי שקורא את סיפור המחלוקת במקורה בפרשת "קורח" לא בהכרח רואה שהיה מעמד מיוחד לדתן ואבירם בהתנהלות המחלוקת. אדרבה, הרושם הפשוט הוא שקורח הוא המוביל בכל השלבים. והנה כאן בחומש "דברים",המרחיב לעתים בדברים שהופיעו לפני כן בקיצור, מגלה לנו משה רבנו שמעמדם של דתן ואבירם היה מיוחד ומרכזי. הם היו המחטיאים, המזרזים, המלהיטים את אש המחלוקת, לכן בפרשת "עקב" רק שמם של דתן ואבירם מוזכר בהבלטה, ואפילו שמו של קורח, הדמות המרכזית במחלוקת, איננו מוזכר!
כשמעיינים בחומש "במדבר" במקום אחר, מבינים את מקומם של דתן ואבירם במחלוקת. כך כתוב בפרשת "פנחס":
"הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר היצו (= עוררו ריב) על משה ואהרון בעדת קורח"
דתן ואבירם הם אלה אשר עוררו את בני ישראל לריב על משה ואהרן. לקראת פרידתו מהעם, רואה משה המנהיג חובה להעמיד דברים על דיוקם ויותר מזה – להזהיר מפני אנשים שאולי לא בולטים בהנהגה ולא מרכזיים בחברה, אבל יש להם יכולת להמריד, להכשיל את העם!
חז"ל דיברו הרבה בנושא זה ובין השאר אמרו במסכת אבות (ה:יח): "כל המחטיא את הרבים – אין מספיקין בידו לעשות תשובה". כלומר, מי שמחטיא\מכשיל את הרבים, לא יזכה לעזרה משמים לשוב בתשובה. באותו מקום בפרקי אבות גם אמרו על ירבעם שהיה מלך ישראל "ירבעם חטא, והחטיא את הרבים – חטא הרבים תלוי בו", כלומר, בחשבון הפרטי שלו "נרשמות" גם העבירות שעשו אחרים בהשפעתו.
ילדים הם תמימים, מה להם ולהכשלה?
האם שמעתם על ילד אשר שידל את חבריו "לסחוב" משהו מהסופר?
החומרה שיש ליחס למי שמכשיל את חברו (ועוד יותר מזה את הרבים), זה כאשר המכשיל עושה זאת בידיעה ברורה. ילדים בדרך כלל לא נכנסים כלל להגדרה זו, גם מפני שאינם אמורים לדעת את כל האיסורים הקיימים וגם מפני שבדרך כלל אין להם כוונה זדונית. בדרך כלל ילד לא יוזם מעשה עבירה להכשיל את חברו.
אבל, בל ניתמם אנו שמעשים מסוג זה זרים לילדינו לגמרי. ידועים למשל מקרים של ילדים אשר שידלו את חבריהם "לסחוב" שוקולד או ממתק מהסופרמרקט מבלי שאף אחד ירגיש ולאכול אותו בחוץ בהנאה. מדובר בדוגמא קלאסית של המכשיל את חבירו, כמובן תוך הבנה שאצל ילדים מדובר יותר במעשה ליצנות מאשר בכוונת זדון.
בכל אופן, מאחר ונושא זה חמור במשקלו ולצערנו מצוי בצמתים שונים של החברה, ואנחנו המבוגרים פוגשים בכאלה שמכשילים ואפילו את הרבים, חשוב לחנך את הילדים כבר מגיל צעיר למודעות לנושא הזה, לאחריות סביבתית, ולערבות הדדית. לא לחשוב שמותר לי לעשות "כל מה שבא לי".
לפיכך, יש להתייחס לסיפורים שלפנינו ברגישות. אנא נהגו בזהירות ואל תמהרו להאשים את מישהו בעקבות הדוגמאות שאנו מביאים. הנושא כאמור מורכב.
סיפורי ילדים – המכשיל את חברו
הסיפור הראשון הוא על ילד סקרן ועירני אשר לא מבין איך יתכן הדבר שמוכר המכולת בשכונתו מוכר סיגריות, אשר כידוע מזיקות לבריאות, לתושבי השכונה. הילד שואל את אביו שאלות לא פשוטות ואביו נדרש לספק תשובות.
הסיפור השני הוא אודות נער אשר ליווה חבורת ילדים במסע אופניים שכונתי, אך שכח לוודא איתם את כל נהלי הבטיחות. האם הוא גרם להם להיכשל?
קרדיט תמונות: אלכוהול – Chad-Ivan, סופרמרקט – David Sifry, אופניים – Scott