הדפסהבימינו ישנה ניידות גדולה של תעסוקה. נושאי תפקידים רבים מתחלפים תוך זמן קצר מאז מינויים. את מחליפיהם לא תמיד מוצאים בהתאמה מלאה לדרישות התפקיד, לעתים מתפשרים לטובת שיקול דעת צדדי. פרשת "תצוה" מלמדת על מינוי ערכי של אהרן ובניו לתפקיד הכהונה. הכהונה בישראל היא המעמד הבכיר ביותר, אך גם האחראי ביותר. הכוהנים מופקדים על כל התחום הרוחני. בנוסף לתפקיד הידוע – עבודתם במשכן ובמקדש (בעתיד), היה עליהם ללמד תורה את העם בכל יישוב בארץ.
מי היו המורים בישראל?
משה רבנו ברך את השבטים לפני פטירתו. לכל שבט ייעד בברכתו את תפקידו המהותי, את עיסוקו העיקרי בעתיד. שבט לוי זכה לברכה ארוכה יחסית. בתוכה מצוי הפסוק הבא:
"יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל; יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ" (דברים, לג:י)
בברכה-ייעוד זה יש שני נושאים:
- הוראה בישראל – לימוד תורה לעם.
- עבודה במשכן/במקדש
עם ישראל נכנס לארץ, כבש אותה על ידי יהושע והתנחל בה. כל שבט ישב בנחלתו ועסק בעבודת האדמה. מי שעזר לחקלאים בהזנת הנשמה, החלק הרוחני שבאדם, היו אלה הלויים והכוהנים. הם לא התנחלו בארץ כיתר השבטים, אלא "ה' הוא נחלתם", כלומר, העיסוק הרוחני נחשב היה להם כהתנחלות. הם גרו ב 48 ערים מפוזרות בנחלות השבטים ולימדו את העם. אלה היו המורים, בעיקר.
האם יש קשר בין שני התפקידים של הכוהנים?
אם נתבונן, נראה ששני התפקידים מתיחסים לחלק הרוחני, הנשמתי באדם. האדם בישראל מחוייב לנהל את חייו על פי החוקים, המצוות שקבלנו בהר סיני. לא כל אחד יודע מה הם החוקים, וגם אם הוא יודע, זקוק הוא להסברה כזו שתקרב אותו לעשייה בפועל את המצווה, החוק. הכוהנים היו מתאימים באופיים לתפקיד זה. יש בהם אהבה לאחר ורצון לקרב. כך מוגדר אופיו של אהרן על ידי חכמינו במסכת אבות (א:יב): "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" .
מהו המיוחד במינוי ערכי?
האדם מושפע ממניעים רגשיים, סביבתיים, חברתיים וכל מה שמחוץ לשיקול דעתו הצלולה. כשמדובר בהחלטה לצרכים אישיים, האדם בן חורין להחליט לעצמו מה טוב לו מכל שיקול שיהיה. אך, כשמדובר בצרכי ציבור עליו לשקול את צעדיו על פי נתונים אמתיים, ללא התערבות חיצונית כלשהי. במקרה של בחירת מועמד לתפקיד מסוים, יעמדו לפני הממונה על כך שיקולים הנוגעים לאופיו של המועמד, ליכולותיו הבצועיות וכו', אך לא קרבה משפחתית, חברתית, או כל שיקול לא ענייני. משה רבנו נצטווה על ידי ה' למנות את אהרן ובניו לכהונה בגלל התאמתם העניינית לתפקיד כה חשוב ואחראי. יהיו כאלה שיקומו בעתיד (קורח ועדתו), ויחשדו במשה שהוא זה שהחליט על מינוי אהרן. אך, כאמור, היתה פה הוראה מגבוה, צווי ה'.
מה קורה בימינו?
יש ויש. ישנם מינויים ערכיים בהחלט, אך ישנם גם מינויים פוליטיים או חברתיים וכדומה. הנזק הנגרם ממינוי לא אמתי, לא משיקולים ענייניים, הוא גדול ונוגע לתחומים רבים. נזכיר כאן חלק מהם, כדי שנהיה כולנו ערים למחוייבות אנשי ציבור למנות לתפקידים מסויימים רק על פי שיקולים אמתיים, מינויים ערכיים:
- נזק ענייני – המועמד לא בקי בתחום המוטל עליו, אינו מסוגל למלא כראוי את הנדרש ממנו, המשימות נכשלות.
- נזק חברתי – מתעוררים מתחים חברתיים סביב הנבחר, ומתפתחת חרושת שמועות על עברו, על כושרו של הנבחר וכו'
- נזק ערכי – היחס החיובי לאמת, להתנהגות ישרה ללא דופי, ללא השפעה חיצונית, הולך ונשחק.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
קורה ואחד ההורים ממנה את מי מילדיו לתפקיד מסוים. עלול הדבר לעורר חשד אצל ילד אחר שהוא התמנה בגלל שיקול צדדי. כדי להימנע מחשד זה, ייטיבו ההורים לעשות אם יסבירו לילדיהם את השיקול לבחירת אותו ילד. כמובן, צריכה לקדום לשיחה כזו, הבהרה שלהם, שלא מתוך חשד בהם להערכה לא נכונה את ההורים הם משוחחים אתם, אלא, פשוט, ברצונם לשתף אותם בשיקולים למינוי זה.
סיפור ילדים: מינוי ערכי
הסיפור הוא על מורה לחינוך גופני שזכה להתמנות לתפקיד ניהול בית ספר בזכות יתרונותיו הערכיים, בהיותו בעל מידות טובות.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com