הדפסה"תמיד יש לו מה לומר…אני מנסה לומר משהו ולא מצליח" טען יוסי בפני חבריו לועד הכיתה. יוסי לומד בבית ספר "שלום עליכם" בעפולה. חבר הוא בועד כיתה ו' והדיון כעת הוא על מסיבת הסיום. אבי הוא ראש הועד ומנהל את הדיון.
"אתה צודק, יוסי, גם אני רוצה להביע דעתי, אך ממתין בסבלנות לסיום דברי אבי" הגיב דן חברו בועד הכיתה
" 'בסבלנות?!' לא הבנתי, נראה לי שאתה מגזים…"
"יוסי, הזכרון שלך כנראה חלש. אתה זוכר את הישיבה שלנו לפני מסיבת פורים? אתה זוכר שהיה ויכוח קשה בין החברים? מי היה זה שהצליח להביא את כולנו להסכמה על הרעיונות למסיבה?"
"וואי, אני נזכר כעת. אתה צודק. היה זה אבי שבחוכמתו ובאורך הרוח שבו, הצליח להרגיע את כולנו" נזכר יוסי.
"מהסיבה הזאת, אני מוכן להמתין לאבי עד שיסיים. יתכן והוא יעלה גם את הרעיון שלי ואשמח לדעת את התיחסותו לרעיון" המשיך דן.
"חברים, אני שומע שלוש הצעות בנושא המיקום של המסיבה: באולם המתנ"ס שבשכונה, באולם גדול בעיר או באולם הכנסים של בית הספר. שימו לב, זוהי מסיבת סיום שלנו, לא רק את הלימודים בכיתה ו', אלא את הלימודים של שש השנים בבית הספר 'שלום עליכם'. נראה לי שהכי חוויתי יהיה לנו לקיים את המסיבה בבית הספר. זו תהיה פרידה מרגשת שנזכור לתמיד" הביע אבי את דעתו.
"אבי וכל החברים, אני שומע את ההצעה ואת ההסבר, אבל נראה לי שהחבר'ה רוצים משהו עליז ומשמח במיוחד. בבית הספר קשה להגיע לזה" הגיב יוסי.
"יוסי, יש לי סיבה נוספת להעדיף את בית הספר. מאחר וגם ההורים מוזמנים למסיבה, ההורים ששילמו מכיסם סכום מכובד להוצאות המסיבה, יהיה זה נחמד מצדנו להראות להם שויתרנו על מקום גדול ויפה בעיר כדי לחסוך מהם הוצאה מיותרת"
סעיפים נוספים בנושא המסיבה עומדים עתה לדיון: היקף המוזמנים, תפריט הארוחה, הצגה או להטוטן ועוד. לפני המשך הדיון, ביקש יוסי לומר משהו לכולם:
"אני חייב להודות בפניכם, חברי לועד, שטעיתי ביחסי להתנהלות הדיון. בהתחלה חשבתי שאבי מאריך בדבריו והחברים לא מספיקים להביע דעתם. אך דן הזכיר לי שלקראת מסיבת פורים, היה זה אבי שהצליח לסכם את הדיון הסוער ולהגיע למסקנות שהתקבלו על דעת כולנו. אז החלטתי לקבל הצעתו ולמרות שהיה קשה לי להתאפק מלהביע דעתי, התאזרתי בסבלנות והקשבתי לאבי עד שסיים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאבי, אולי בשם כולכם, על הדרך שהוא מצליח לנהל את הדיונים, בסבלנות, בנעימות ואפילו במעט הומור…מי שיקשיב מהצד לדיון יתקשה לחשוב שמדובר בתלמידים צעירים…אני אישית אשמח לאמץ דרך זו של ניהול דיון, ללא סערת רגשות ומחלוקות לא ענייניות."
"תודה לך יוסי על הדברים המרגשים. אני בהחלט חושב שכך מכובד יותר לקיים דיון ומקוה שלא נפספס אף חבר בשמיעת דעתו" הגיב אבי.
הצעת דיון
- מה לדעתכם היה מיוחד בניהול הדיון על ידי אבי?
- איך הצליח דן לשכנע את יוסי לשנות דעתו?
- מדוע העדיף אבי לקיים את המסיבה בבית הספר ולא באולם בעיר?
- האם גם אתם זוכים לקיים דיונים באווירה נוחה?
קרדיט תמונות: בלונים- Sebnem Gulfidan