הדפסהבמשפחה שלנו כולנו אוהבים לעזור. לפעמים שכנים שלנו פונים אלינו בבקשה לקבל סוכר או חלב, כי נגמר להם. אמא תמיד מזדרזת לתת שקית חלב שלמה או קילו סוכר גם אם בקשו רק מעט. השכנים בדרך כלל מופתעים: "אין צורך בכל זה… תודה מכל הלב".
גם כשאנחנו יוצאים לדרך ועוברים ליד מקבצי נדבות, למרות שאיננו מכירים אותם, אבא תמיד מקפיד לתת מטבע לכל אחד. לא תמיד הקבצן שבע רצון מהתרומה, אולי בגלל שהוא חושב שזה מעט מדי, אך בדרך כלל הוא מגיב באמירת "תודה".
אך לפני כמה ימים קרה לנו משהו מוזר.
היינו בתחנה המרכזית בחיפה, וראינו אדם שנתן לקבצן אשר ישב על שרפרף סכום די נאה: שטר של 20 שקלים!כהרגלנו, התקרבנו גם אנו אל הקבצן, ואבא שלי נתן לו מטבע קטן. הקבצן אמר "תודה" וביקש לשוחח איתנו.
-"כן, במה אוכל לעזור לך?" שאל אותו אבא שלי.
-הקבצן השיב: שום דבר, אין לי צורך בעזרה. כולכם בעצם עוזרים לי. בכסף שאני מקבץ ברחוב, אני מפרנס את משפחתי ומשתדל שזה יהיה גם בכבוד. מה שאני מבקש הוא לספר לך שלפניך עבר אדם והשליך לכוון שלי שטר של 20 שקלים… בעצם אני צריך לשמוח על כך, זהו סכום שאני מקבל מעשרים אנשים בדרך כלל, אבל הבעיה היא שהוא עשה את זה בהבעת זלזול, בצורה שאפילו העליבה אותי. הוא לא יכול להסתכל לי בפנים? להגיד לי בוקר טוב? לחייך אלי?
-אבא ניסה ללמד על האדם ההוא זכות: ראה, אדוני, אולי הוא מיהר… ולכן לא שם לב למה שעשה…
בכך הסתימה השיחה בין אבא שלי לקבצן. אך הסיפור שלנו ממשיך… כשהגענו הביתה אבא אסף את כל המשפחה וסיפר לכולם מה קרה לנו היום. אבא אמר שהוא הבין שיותר חשוב לקבצן היחס אליו מהכסף שנותנים לו. לכן, גם אם מחליטים לתת לו סכום קטן, חשוב שהוא יינתן מכל הלב ולא לגרום לו תחושה של כאילו הוא מסכן או שלא מגיע לו.
אבא סיכם: מי שגורם לשני לחייך, שכרו גדול ממי שנותן לו כסף!
שאלות לדיון
- מה חשוב יותר לעני, סכום הכסף שהוא מקבל, או היחס אליו?
- מי כיבד בסיפור את העני ומי גרם לו עלבון?
- מדוע עיכב העני את אבא?
- האם גם לכם יש ספור על נתינה מכל הלב?