הדפסה"אמא, חזרנו היום מחופשה אצל הדודים, ואני רוצה לומר לך שאני גאה בעיר שלנו" הכריזה דינה לאימה יעל
"למה את רומזת? מה מיוחד בעיר שלנו?"
"דוקא אין משהו מיוחד, כמו פארקים גדולים ומזרקות צבעוניות, אבל יש בה משהו יסודי שלא ראיתי בעיר שגרים בה הדודים שלנו."
"מהו הדבר הזה?"
"נקיון ויופי טבעי. פשוט, העיר שלנו נקיה ומטופחת. בשבוע הבא מתחדשים הלימודים ואני נזכרת שבכל יום נעימה לי הדרך לבית הספר. אני הולכת על מדרכות נקיות, צמחיה רעננה ויפה מעטרת את השכונה"
"מה זה עושה לך?"
"קודם כל זה נעים, כמו שאמרתי, אבל זה נותן לי גם תחושה טובה בתחילת היום. אני מגיעה לבית הספר יותר שמחה."
"וואו, מעניין מה היה אומר ראש העיר אילו שמע אותך"
"אין בעיה, אני מוכנה לכתוב לו מכתב. פשוט מגיע לו"
"את צודקת. מגיע לו. בדיוק השבוע היה סיפור לא נעים בשכונה הסמוכה לנו. באחד הלילות הסתובבו כנראה אנשים שונים וניפצו בקבוקים על המדרכה. הבקבוקים הם של שתייה חריפה ובמקום לזרוק את הבקבוקים למיכל המיחזור, ניפצו אותם על המדרכה."
"ומה היה בהמשך?"
"אחד מתושבי השכונה שאוהב גם הוא את השכונה שלו התקשר בלילה, ברגע שגילה זאת, ישירות לראש העיר, במקום לאחראי על הנקיון, והתלונן בפניו על מה שקרה. ראש העיר פנה בעצמו מייד לשניים מעובדי הנקיון וביקש מהם לגשת לשכונה ולנקות את המדרכות מרסיסי הזכוכיות, גם כדי שלא ייפגעו אנשים מהם. אך ראש העיר לא הסתפק בכך. הוא המתין כשעתיים בביתו, ואחר כך יצא לשכונה לוודא שהעבודה נעשתה. בקיצור, הוא הלך לישון באותו לילה בשעה ארבע לפנות בוקר!"
"אמא, סיפור מדהים. כזאת מסירות לתפקיד! הרבה מעבר לציפיות שלנו. זהו, אני יושבת לכתוב לו מכתב"
"לכבוד ראש העיר היקר, שלום" פתחה דינה. בהמשך שיבחה אותו על הדאגה לנקיון ולטיפוח העיר בכלל וסיימה במלים: "אני מרגישה שאתה עושה את הדברים מתוך אהבה ואחריות לעיר, לא רק בגלל שאתה בתפקיד החשוב הזה. תודה לך על הכל. דינה"
ראש העיר התרגש מקבלת המכתב מתלמידה צעירה בבית ספר יסודי. הוא החליט להזמין אותה למשרדו ולהעניק לה תעודת הוקרה. דינה הגיעה למשרד עם אימה. בביקור במשרד אמר ראש העיר:
"דינה חביבה, אני מודה לך על המכתב היפה. מכתבים כאלה מעודדים מאד ונותנים לי כוח להמשיך לעשות עוד למען העיר היקרה שלנו. אני רוצה בהזדמנות זו לברך גם את הורייך שחינכו אותך להכרת הטוב. בנוסף, דעי לך שאת יסודות הנהגת הציבור למדים אנו מהתורה. שם כתוב שהמנהיגים צריכים להתמלא בתחושת אחריות גם לשלומם של התושבים ואם, חלילה, קורה אסון בתחום העיר, עליהם להתוודות שאין להם חלק בגרימתו. וכך התורה אומרת בפרשת השבוע, בנושא זה: "וְעָנוּ וְאָמְרוּ: יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. " (דברים, כא:ז)
הצעת דיון
- מה לא מצא חן בעיני דינה בעיר בה גרים דודיה?
- מה באישיות של ראש העיר גרם לדינה להתפעל כל כך?
- מה לדעתכם גרם לראש העיר להתעכב ולעקוב אחר ביצוע בקשתו?
- האם גם אתם מכירים ראש עיר מסור? תנו דוגמה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com
מקסים
תודה לך נטע על דברי ההערכה.
אנחנו שמחים מאד שמצאת חומר שמצא חן בעינייך.
אכן זכינו להרבה סייעתא דשמיא בכתיבת התכנים, אולי מפני שכוונתנו היתה לשמה – לשם טיהור האקלים החברתי – תיקון המידות.
נשמח שתשתפי חברות שלך להיכרות עם האתר וכך נזכה להרבות במידות טובות בעם ישראל.
נשמח גם שתשתפי אותנו בהקשר של השימוש בתכנים: כמורה? כהורה? או כקוראת מן השורה
נ.ב. התנצלותנו על האיחור בתגובה
צוות "מידה טובה בפרשה"