הדפסה"שמעת את הצריחות של נועה?", פנתה רחל לחברתה גלית בבהלה. שלושתן לומדות בכיתה ה' בבית הספר על שם "שלום עליכם" בפתח תקוה.
"כן, רחל, היא נשמעת נורא. זה לא מתאים לה, ודאי קרה משהו. אני הולכת לבדוק." נועה נשמעה צורחת, מחדר המשחקיה שבבית הספר, מחוץ לכיתתה.
"מותר להיכנס?" קראה גלית מעבר לדלת, אחרי שנקישותיה על הדלת לא נשמעו.
"לא, בבקשה, אני יוצאת בעוד שלש דקות", ענתה נועה. הדלת נשארה סגורה. גלית המתינה מעבר לדלת, ההפסקה היא ארוכה- "הפסקה פעילה", כך שגלית מקווה עוד להספיק ולברר מה קרה שם.
"נועה, חברתי היקרה, מה קרה?"
"אני מתנצלת. מה, שמעו את הצריחות שלי?"
"ודאי, צריחות כאלה, מי לא שמע?"
"טוב, קודם כל תרגעו כולכן, לא קרה כלום. אני מקוה שלא ראית מי עוד היה בחדר. ובכן, זה היה פשוט 'תרגיל'. את יודעת שאני ועוד שתי בנות מהכיתה שייכות לקבוצת ה'מגשרות' בבית הספר"
"סליחה, נועה, כבר עבר הרבה זמן מאז הסבירו לנו על התפקיד הזה, תוכלי, בבקשה, להזכיר לי?"
"כן, בתחילת השנה נכנסה לכיתתנו יועצת בית הספר והסבירה שחייבים לעזור בצמצום המריבות שבין הבנות בהפסקות. היא הציעה להקים קבוצה מכתות ה'-ו' שתיקרא 'מגשרות'. תפקידן יהיה לגשר בין בנות שפרץ ביניהן ריב. הן תשמענה את הסיפור של כל אחת ותנסנה להרגיע אותן. אני ועוד שתי חברות מהכיתה התנדבנו להצטרף לקבוצה הזאת"
"ובכן, מה קרה היום שצרחת כל כך?"
"אתמול, באחת ההפסקות, פרצה מריבה קשה בין שתי בנות מכיתה ג'. ניסיתי להפריד ביניהן ולא הצלחתי. אחת מהן בלטה מאד בעוצמת המכות שהנחיתה בחברתה. הרגשתי שמדובר בכעס גדול מאד שלה על חברתה. החלטתי להמתין להפסקה הבאה. אז, נגשתי לזאת שהגזימה במכות ובקשתי ממנה להיפגש היום בחדר המשחקיה. שוחחנו על מה שהיה והסברתי לה הרבה על חשיבות הדיבור בין חברות, דיבור שתפקידו לברר לכל אחד מהצדדים מה באמת חושב הצד השני. אבל, אמרתי לה, שצריך לדבר בנחת ולא בצריחות. כי הצריחות הן מתוך כעס ואילו הדיבור הוא מתוך רצון לברר. כדי להמחיש לה את ההבדל המשמעותי שבין דיבור לצריחות, נאלצתי להדגים בעצמי צריחות. סגרתי לפני כן את הדלת וחשבתי שלא ישמעו אותי, גם בגלל שחדר המשחקיה רחוק מהכתות. אבל, בכל זאת שמעו אותי…"
"נועה, תודה על ההסבר המשכנע ועוד יותר שהרגעת אותנו שזה היה סתם, ולא אמיתי"
"גלית, אני מרגישה צורך להסביר לך משהו מעניין שהתברר לי בזכות הפעילות שעשיתי היום. לכל מאחד מאתנו קורה שמשהו או מישהו מכעיס אותו. כששמעתי את הסיפור של אותה בת, חשבתי שגם אני הייתי מגיבה כך, לפחות בכיתה ג'. אבל השיחה שלי איתה גרמה לי להבין מה עובר על ילד שמכעיסים אותו. הוא פשוט חושב שמשתלטים עליו ולא רוצים בנוכחותו כעת. אבל הצלחתי להסביר לה שמשהו אחר קרה במריבה שביניהן. הן לא שמעו האחת את חברתה. האחת חשבה שהיא לקחה לה את הכדור והשניה אפילו לא הספיקה להסביר שהיא לא יודעת על מה היא מדברת, כי היא בכלל לא ראתה את הכדור…"
"בקיצור" מסכמת נועה, "הבנתי שהכל נובע מהכעס. אילו שתיהן היו יותר רגועות ושומעות האחת את השנייה, לא היתה פורצת מריבה ביניהן."
הצעת דיון
- למה צרחה נועה?
- מה לימדה נועה את הבת מכיתה ג' בעניין הדיבור?
- מי שצורח על חברו, הדבר רומז על …? שיש לו עליו.
- איך הייתם אתם פותרים את בעיית המריבה בין הבנות מכיתה ג'?
קרדיט תמונות: גשר- Emmanuel Chavez